נפגעי פעולות איבה: הכרה, תגמולים וערעור
מה קובע החוק, איך מגישים, ומה אפשר לעשות אחרי ההחלטה
ההליך עובר בין שני גופים, ולכל אחד מהם החלטות משלו ומועדים משלו. ביטוח לאומי מקבל את התביעה ומעביר אותה לרשות המאשרת, ואחרי ההכרה הוא מטפל בתגמולים ובקביעת הדרגה.
מי נחשב נפגע פעולות איבה?
החוק בודק שני דברים: מה קרה, ומי נפגע. סעיף 1 לחוק מונה כמה סוגים של פגיעת איבה:
- פגיעה מפעולות איבה של כוחות צבאיים או בלתי סדירים של מדינה עוינת, של ארגון עוין, או של מי שפעל בסיועם, בשליחותם או כדי לקדם את מטרותיהם.
- פגיעה בשגגה עקב פעולת איבה, או בנסיבות שהיה בהן מקום לחשש סביר לפעולה כזו.
- פגיעה מנשק שיועד לפעולת איבה או נגדה, גם אם לא הופעל.
- פגיעה ממעשה אלימות שמטרתו העיקרית לפגוע באדם בשל מוצאו הלאומי-אתני, כשהמעשה נובע מהסכסוך הישראלי-ערבי או נעשה בידי ארגון טרור מוכרז.
לא תמיד ברור מיד מה קרה בפועל. לפי סעיף 2, כשיש יסוד סביר להניח שזו פגיעת איבה, רואים אותה כך אם לא הוכח אחרת.
מבחינת המעמד, החוק חל על תושבי ישראל ואזרחיה, ועל מי שנכנס לישראל כחוק ונפגע בה. יש גם תנאים לפגיעה בחוץ לארץ, ודף תנאי הזכאות של ביטוח לאומי מפרט אותם. שם כתוב גם שמי שנפגע בזמן שביצע פשע, או עבירה שיש בה זדון או רשלנות פושעת, לא יוכר.
פגיעה נפשית נחשבת?
כן, גם בלי פציעה בגוף. הגדרת הנכות בסעיף 1 מדברת על כושר לפעול “בין גופנית ובין שכלית”. טופס בל/580 מבקש לציין בתביעה שזו פגיעת חרדה, ולצרף סיכום טיפול נפשי או מסמכים מהגורמים המקצועיים המטפלים. מי שנפגע מרצף של אירועים ביטחוניים ממלא גם את טופס בל/577.
טיפול ראשוני בחרדה אינו תלוי בתביעה: לפי אותו טופס, אפשר לקבל אותו במרכזי החוסן ובמרפאות לטיפול בנפגעי חרדה.
איך מגישים תביעה להכרה?
ממלאים את טופס בל/580, “הודעה על פגיעה בפעולות איבה ותביעה להכרה כנפגע פעולות איבה”, ומגישים לביטוח לאומי. פירוט צעד אחר צעד במדריך להכרה כנפגע פעולות איבה. אפשר באתר, בדואר, בפקס או בתיבת השירות של הסניף. לפי הטופס, מצרפים אליו:
- מסמכים רפואיים על הנזק שנגרם באירוע, ודוח מהמוסד הרפואי שבו טופלתם לראשונה.
- בפגיעת חרדה, סיכום טיפול נפשי או מסמכים מהגורמים המטפלים.
- באירוע שאינו רב נפגעים, אישור משטרה או אישורים אחרים על נסיבות הפגיעה, כמו אישור של מועצה או רשות מקומית.
ביטוח לאומי מעביר את התביעה לרשות המאשרת במשרד הביטחון. לפי סעיף 10(ב), הרשות מחליטה תוך שלושה חודשים מהיום שהתביעה הגיעה אליה, אלא אם המועד הוארך מטעמים מיוחדים שנרשמו. סעיף 12 קובע שהאישור של הרשות, או של ועדת העררים, הוא תנאי לכל תביעה בפני ביטוח לאומי לפי החוק.
עד מתי אפשר להגיש?
ביטוח לאומי כותב שמגישים תביעה להכרה עד שנה מיום הפגיעה, ושאיחור עלול לפגוע בזכויות. זה מתאים לסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי, שמדבר על 12 חודשים מהיום שנוצרה עילת התביעה, וסעיף 15 מחיל על החוק הזה את הפרק שהסעיף נמצא בו.
בהגשה מאוחרת המגבלה שכתובה בטופס היא על התשלום: לפי טופס בל/580, התגמול לא ישולם ליותר מ-12 חודשים למפרע מיום הגשת התביעה.
מה מגיע אחרי ההכרה?
ההכרה פותחת כמה מסלולים, וכל אחד מהם מתבקש בנפרד. הטבלה מקצרת, בלי סכומים בכוונה, כי הם מתעדכנים.
| מה מגיע | למי | איך מבקשים |
|---|---|---|
| טיפול רפואי (סעיף 3) | מי שהוכר: אשפוז, תרופות, מכשירי עזר, החלמה ושיקום הקשורים לפגיעה | בקשה להתחייבות או להחזר, באתר או בסניף |
| תגמול טיפול רפואי (תט”ר) | מי שמעל גיל 14 ואינו יכול לעבוד בגלל טיפול או החלמה, ולא מקבל שכר או פיצוי אחר לאותה תקופה | טופס בל/571 |
| תגמול נכות (סעיף 4) | מי שנותרה לו נכות ונקבעה לו דרגה | טופס בל/581 |
| שיקום | מי שהוכר. לפי ביטוח לאומי, הסל כולל טיפולים נפשיים, רפואה משלימה וסיוע בחזרה לעבודה | דרך עובדי השיקום של ביטוח לאומי |
| בני משפחה של מי שנפטר (סעיף 7) | בני המשפחה, כשפגיעת האיבה גרמה למותו של הנפגע | טופס בל/582 |
נוסף על אלה, סעיף 8 משווה נפגע לנכה לפי חוק הנכים לעניין טובות הנאה, פטורים והנחות בחיקוקים אחרים.
שימו לב לטיפול פרטי: הטופס אומר שהטיפול ניתן בשירותי הבריאות הציבוריים, כמו קופות חולים ובתי חולים, ושביטוח לאומי אינו מממן טיפול פרטי.
מה זה תט”ר?
תט”ר הוא תגמול טיפול רפואי. לפי איגרת המידע בטופס בל/571, הוא נועד למי שאיבד את כושר ההשתכרות שלו בזמן טיפולים או החלמה מפגיעת האיבה. מקורו בתקנות הפיצוי בעת טיפול רפואי.
מצרפים תעודת מחלה שכתובים בה תקופת המנוחה המומלצת והממצאים הרפואיים והתפקודיים. דף התט”ר של ביטוח לאומי קובע תקופת תשלום של עד 9 חודשים מיום הפגיעה, ואחריה התשלום מותנה באישור הלשכה לייעוץ רפואי של ביטוח לאומי. התגמול ישולם גם למי שלא עבד לפני כן. ילדים מתחת לגיל 14 אינם זכאים לו, אבל אפשר להגיש עבורם תביעה לתגמול נכות.
איך נקבעת דרגת הנכות?
מי שנותרה לו פגיעה, בגוף או בנפש, מגיש תביעה בטופס בל/581, ומוזמן לוועדה רפואית שקובעת את הדרגה לתקופה זמנית או קבועה. הוועדה בודקת רק מה שקשור לפגיעה שהוכרה, ולא פגם שהיה לפניה. התיק הרפואי כבר מונח לפניה, ולכן ביטוח לאומי מבקש להביא חומר רפואי מעודכן, סיכומי מחלה ואישורים.
הדרגה קובעת את סוג התגמול. לפי סעיף 4 לחוק הנכים, שחל כאן דרך סעיף 4(א), דרגה של 10 עד 19 אחוזים מזכה במענק חד-פעמי. סעיף 5 לאותו חוק, שחל כאן באותה דרך, קובע תגמולים למי שדרגתו אינה פחותה מ-10 אחוזים, וטבלת הדרגות של ביטוח לאומי מפרטת שמ-20 אחוזים ומעלה התגמול חודשי.
על המועד יש שני נוסחים. טופס בל/580 כותב 12 חודשים מיום ההכרה, ועמוד ביטוח לאומי באנגלית כותב שנה מיום הפגיעה. הטופס מוסיף שהתגמול לא ישולם ליותר מ-12 חודשים למפרע מיום הגשת התביעה. בין שני הנוסחים כדאי לחשב לפי המוקדם.
ביטוח לאומי מפעיל גם מרכזי יד מכוונת לייעוץ והכנה לוועדה. עוד על ועדות בכל הגופים: עמוד ועדות רפואיות.
לוועדה הרפואית תגיעו מוכנים, ואנחנו נכנסים איתכם לחדר. לאורך כל הדרך תדעו מה מגיע לכם בחוק, מה הסיכויים ומה קורה בתיק.
נפגעתם בעבודה, או שאתם כבר מקבלים קצבה?
מי שנפגע תוך כדי עבודה רשאי להגיש גם תביעה לפגיעה בעבודה. מי שזכאי בגלל אותו מאורע גם לתגמול וגם לגמלה מביטוח לאומי, יקבל תגמול, וסעיף 16(א) נותן לו ברירה לבחור בגמלה. את הבחירה עושים תוך שישה חודשים מהיום שנמסרה ההודעה על החלטת הרשות. מי שהוא נכה לפי החוק יכול לבחור גם תוך שלושה חודשים מהיום שנמסרה ההודעה על דרגת נכות לצמיתות. לפי סעיף 16(ב), מהגמלה מנכים את מה ששולם כתגמול. על הגמלאות עצמן: עמוד ביטוח לאומי ועמוד תאונות עבודה.
מי שזכאי לתגמול כנכה גם לפי חוק הנכים, מקבל אותו לפי סעיף 17ב מכוח חוק הנכים בלבד. על המסלול הזה: עמוד תביעות מול משרד הביטחון.
מה עושים כשההחלטה לא מתאימה למצב?
קודם בודקים מי החליט, כי מזה נגזר לאן פונים ועד מתי.
| ההחלטה | לאן פונים | המועד |
|---|---|---|
| הרשות המאשרת דחתה את ההכרה | ועדת עררים, בכתב (סעיף 11) | 60 ימים מהיום שההודעה על ההחלטה הגיעה לידיעתכם |
| ועדה רפואית קבעה דרגת נכות | הוועדה הרפואית לעררים (סעיף 5(ג)) | |
| הוועדה הרפואית לעררים החליטה | בית הדין האזורי לעבודה, בשאלה משפטית בלבד (סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי) | |
| ביטוח לאומי החליט בתביעה לתגמול | בית הדין האזורי לעבודה (סעיף 13) | במועד שנקבע בתקנות (תקנה 1) |
סעיף 11(ה) אומר: “אין אחרי החלטת ועדת העררים ולא כלום”. לכן מכניסים לערר את כל מה שיש: מה קרה, מה התיעוד, ולמה הנימוק בהחלטה לא מתאים לו.
המצב החמיר אחרי הקביעה? לפי דף קביעת הדרגה, אפשר לבקש דיון מחודש כשעברו שישה חודשים מהחלטת הוועדה, עם אישור רפואי על השינוי.
איך מטפלים בתיק נפגעי פעולות איבה?
1. שיחה ראשונה. מה קרה, מה כבר הוגש, ואיזו החלטה התקבלה. אם יש מכתב החלטה, מתחילים ממנו.
2. בדיקה. מי החליט, מה הנימוק, ומה המועד.
3. הגשה או ערר. הטופס המתאים עם המסמכים שלו, או ערר בתוך המועד.
4. הכנה וייצוג. הכנה לוועדה הרפואית וייצוג בשלבים הבאים, ובכל שלב תדעו מה קורה בתיק.
אילו טעויות קורות בדרך?
לחשוב שאפשר לקבל תט”ר לפני ההכרה. ביטוח לאומי כותב שבקשה לתגמול טיפול רפואי תטופל רק אחרי שהרשות המאשרת אישרה את הפגיעה. לכן התביעה להכרה באה קודם.
לא לכתוב שזו פגיעת חרדה. הטופס מבקש לציין זאת במפורש ולצרף מסמכים. תסמינים שהופיעו אחרי ההגשה מודיעים לפקיד התביעות, עם מסמכים רפואיים.
להחמיץ את מועד הבחירה בין תגמול לגמלה. המועדים בסעיף 16 נספרים ממסירת ההודעה, ולכן שומרים כל מכתב עם התאריך שבו התקבל.
לערבב בין שני ערעורים. ערר על ההכרה וערר על דרגת הנכות הם הליכים שונים, בפני ועדות שונות. המועד של האחד אינו המועד של השני.
שאלות נפוצות
מי מחליט אם הפגיעה היא פגיעת איבה?
הרשות המאשרת, שמתמנה על ידי שר הביטחון לפי סעיף 10. את התביעה מגישים לביטוח לאומי, והוא מעביר אותה לרשות. אחרי האישור ביטוח לאומי מטפל בתגמולים ובדרגת הנכות. כשיש יסוד סביר להניח שזו פגיעת איבה, החוק רואה אותה כך אם לא הוכח אחרת.
פגיעה נפשית בלי פציעה בגוף יכולה להיות מוכרת?
כן. הגדרת הנכות בחוק כוללת כושר גופני ושכלי, וטופס בל/580 מדבר במפורש על פגיעה פיזית או נפשית ועל פגיעת חרדה. מציינים זאת בתביעה ומצרפים סיכום טיפול נפשי או מסמכים מהגורמים המטפלים. כשהפגיעה נובעת מרצף של אירועים ביטחוניים, ממלאים גם את טופס בל/577 ומצרפים אותו לתביעה.
תוך כמה זמן הרשות המאשרת מחליטה?
תוך שלושה חודשים מהיום שהתביעה הגיעה אליה, לפי סעיף 10(ב). אפשר להאריך את המועד מטעמים מיוחדים שנרשמו. ההודעה על ההחלטה מופיעה באתר האישי של ביטוח לאומי. כדאי לרשום מתי ההודעה הגיעה לידיעתכם, כי מאותו יום נספרים 60 הימים לערר על ההחלטה.
אפשר להגיש תביעה יותר משנה אחרי הפגיעה?
כן, אבל התשלום לאחור מוגבל. ביטוח לאומי כותב שמגישים עד שנה מיום הפגיעה ושאיחור עלול לפגוע בזכויות, וסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי מדבר על 12 חודשים מהיום שנוצרה עילת התביעה. בהגשה מאוחרת, לפי טופס בל/580, התגמול לא ישולם ליותר מ-12 חודשים למפרע מיום ההגשה.
מה ההבדל בין תט"ר לתגמול נכות?
תט"ר משולם בתקופת הטיפול או ההחלמה, למי שאינו יכול לעבוד ולא מקבל שכר או פיצוי אחר. תגמול נכות נקבע אחרי ההחלמה, לפי הדרגה שקבעה הוועדה הרפואית. תט"ר מבקשים בטופס בל/571, ותגמול נכות בטופס בל/581. לכל אחד מהם תנאים ומועדים משלו.
מתי מקבלים מענק ומתי תגמול חודשי?
מענק חד-פעמי מקבלים בדרגה של 10 עד 19 אחוזים, לפי סעיף 4 לחוק הנכים. סעיף 5 לאותו חוק קובע תגמולים למי שדרגתו אינה פחותה מ-10 אחוזים, וטבלת הדרגות של ביטוח לאומי מפרטת: מתחת ל-10 אחוזים אין תשלום, ומ-20 אחוזים ומעלה התגמול חודשי. שני הסעיפים חלים על נפגעי איבה דרך סעיף 4(א).
הרשות המאשרת דחתה את התביעה. מה אפשר לעשות?
אפשר לערור לוועדת עררים, בכתב, עד 60 ימים מהיום שההודעה הגיעה לידיעתכם, לפי סעיף 11(ד). בוועדה חמישה חברים, ובראשה שופט. לפי סעיף 11(ה), אין אחרי החלטת הוועדה ולא כלום, ולכן לפני הגשת הערר קוראים את נימוקי הדחייה ואוספים את כל המסמכים.
המדריכים בנושא
קיבלתם החלטה בתיק איבה?
עוברים יחד על מה שכתוב בה, ומה אפשר לעשות ועד מתי. השאירו שם וטלפון, ונחזור אליכם.
- כתובת
- האלה 2, חריש
- טלפון
- 03-6410933
- וואטסאפ
- 055-5648664
- שעות
- ראשון עד חמישי, 08:00 עד 18:00