משרד עורכי דין צביקה עוזרילנזיקין ולזכויות רפואיות דברו איתנו

עורך דין תאונות עבודה

הכרה בפגיעה בעבודה בביטוח לאומי, ותביעה נגד המעסיק כשיש עילה

פגיעה בעבודה או בדרך אליה נבדקת בביטוח לאומי במסלול נפגעי עבודה: דמי פגיעה לימים שבהם לא עבדתם, עד 91 ימים, ואחר כך ועדה רפואית שקובעת אם נשארה נכות. כשהפגיעה נגרמה מרשלנות, אפשר לבדוק לצד זה גם תביעה נגד המעסיק. מה עושה עורך דין תאונות עבודה? אנחנו בודקים את שני המסלולים ומסדרים את המסמכים לפני ההגשה.

מתי פונים לעורך דין תאונות עבודה?

מי שמגיעים לעמוד הזה נמצאים בדרך כלל באחד משני מצבים. או שהפגיעה קרתה עכשיו, ועוד לא ברור מה ממלאים ומי חותם. או שעברו כמה חודשים, ומכתב מביטוח לאומי כבר על השולחן. בשני המצבים מתחילים מאותה שאלה: האם מה שקרה נחשב פגיעה בעבודה.

  • שכירים שנפגעו תוך כדי העבודה, במקום העבודה או מחוצה לו, למשל בנסיעה מטעם המעסיק.
  • עצמאים שנפגעו תוך כדי העיסוק שלהם. גם הם מבוטחים, בתנאים שמפורטים בשאלות הנפוצות.
  • מי שנפגעו בדרך מהבית לעבודה או מהעבודה הביתה, כולל בתאונת דרכים.
  • מי שעברו התקף לב או אירוע מוחי בזמן העבודה. כאן הבדיקה שונה, וגם היא מוסברת למטה.
  • מי שהגוף נשחק אצלם לאורך שנים של אותה תנועה, או של חשיפה לרעש, לאבק או לחומרים. זה כבר תחום מחלות המקצוע, ויש לו עמוד משלו.

ויש מי שמגיעים אחרי שביטוח לאומי דחה את התביעה. גם אז בודקים. יש מועד להגשת תובענה לבית הדין לעבודה, והוא כתוב בשאלות הנפוצות.

עמודי השירות בתחום

מחלות מקצוע: מחלה שנגרמה מהעבודה, או פגיעה מצטברת לאורך זמן. מה מוכר, ואיך מגישים.

מה הזכויות אחרי תאונת עבודה?

הזכויות כתובות בחוק הביטוח הלאומי, פרק ה’ (ביטוח נפגעי עבודה). סעיף 79 מגדיר “פגיעה בעבודה” כתאונת עבודה או מחלת מקצוע. תאונת עבודה היא תאונה שקרתה “תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו”, ואצל עצמאי, תוך כדי העיסוק שלו ובגללו.

סעיף 83 עוזר לנפגע: תאונה שקרתה לעובד תוך כדי העבודה נחשבת כתאונה שקרתה גם בגלל העבודה, אם לא הוכח אחרת. כלומר לא צריך להתחיל מאפס ולהוכיח שהעבודה גרמה לנפילה במחסן.

ביטוח לאומי מונה גם מצבים שפחות חושבים עליהם: תקיפה תוך כדי העבודה ובגללה, כולל תקיפה מינית, פגיעה בזמן עבודה מהבית, ואירוע מיוחד בעבודה שגרם לפגיעה נפשית. סעיף 80 מוסיף פגיעה בזמן שניסיתם להציל אדם או רכוש במקום העבודה.

ההכרה בתאונת עבודה בביטוח לאומי היא הבסיס. ממנה נגזרות שאר הזכויות, וכל אחת מהן עוברת דרך גורם אחר ומסמך אחר:

שלבמה מגיעמי קובעהמסמך
מיד אחרי הפגיעהטיפול רפואי בגלל הפגיעה, על חשבון ביטוח לאומיקופת החולים, לפי ההפניהבל/250 מהמעסיק. עצמאים: בל/283
הכרה ודמי פגיעהתשלום לימים שבהם לא עבדתם בגלל הפגיעה, עד 91 ימיםפקיד התביעות בביטוח לאומיתביעה בטופס בל/211, עם תעודה רפואית ראשונה או סיכום מיון
נכות שנשארהקצבה או מענק, לפי דרגת הנכות (סעיף 104)ועדה רפואית של ביטוח לאומיתביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה, טופס בל/200
מחלוקת על דרגת הנכותערר. המועד הקצר במסלול: 30 ימים מההודעה על ההחלטה (תקנה 27), ועוד 30 ימים לנימוקים אם הערר הוגש בלעדיהםהוועדה הרפואית לעררים (סעיף 122)ערר בכתב, עם נימוקים
החלטת הוועדה לערריםערעור בשאלה משפטית בלבד (סעיף 123), עד 60 ימים מקבלת ההודעה לפי ביטוח לאומיבית הדין האזורי לעבודהערעור לבית הדין
דחיית התביעהתובענהבית הדין האזורי לעבודהתובענה, עד 12 חודשים ממסירת ההודעה על ההחלטה

בעמוד הזה אין סכומים. דמי הפגיעה נועדו לפצות על אובדן ההכנסה מעבודה, ולכן הם שונים מאדם לאדם. את דרך החישוב ואת הסכומים העדכניים מפרסם ביטוח לאומי.

מעבר לכסף, סעיף 86 לחוק נותן לנפגע עבודה גמלאות בעין: טיפול רפואי, החלמה, ושיקום רפואי ומקצועי. מי שלא יכול לחזור לעבודה הקודמת שלו בגלל הפגיעה, כדאי שידע שהשיקום המקצועי קיים ושישאל עליו.

ויש עוד מסלול, שלא עובר בביטוח לאומי בכלל: תביעה נגד המעסיק או נגד גורם אחר, כשהפגיעה נגרמה מרשלנות. ציוד שלא היה תקין, הדרכה שלא ניתנה, עבודה בגובה בלי אמצעי בטיחות. זו תביעה נפרדת בבית המשפט. ביטוח לאומי מבקש לדעת עליה, ולכן מדווחים לו על תביעה כזאת. תביעה לביטוח פרטי, לעומת זאת, לא מונעת את התביעה לביטוח לאומי. על הנכות שנשארה, הוועדה והערר: בעמוד נכות מעבודה, ועל שאר הגמלאות בעמוד ביטוח לאומי.

שלוש זכויות שקל לפספס

נכה נזקק. מי שנקבעה לו נכות זמנית נמוכה מנכות מלאה, אינו מסוגל לעבוד בשום עבודה ואין לו הכנסה מעבודה או מקצבה מחליפת שכר, יכול לבקש הכרה כנכה נזקק. מי שמוכר מקבל דרגת נכות זמנית מלאה, לתקופה של עד 4 חודשים, ואחריה מגישים בקשה חדשה.

גמלה לתלויים. כשפגיעה בעבודה גרמה למות המבוטח, סעיף 131 נותן לתלויים בו קצבה חודשית או מענק.

בחירה מול קצבת אזרח ותיק. מי שזכאי ליותר מקצבה אחת בוחר באחת מהן. לפי סעיף 320(ד) וביטוח לאומי, מי שבוחר בקצבת נכות מעבודה במקום קצבת אזרח ותיק או שאירים לא יקבל פחות מהקצבה שהייתה מגיעה לו שם.

טופס בל/250 ובל/211: מה הם ומי ממלא?

שני הטפסים האלה מתבלבלים כל הזמן, ולכן כדאי לעשות סדר.

טופס בל/250 הוא “בקשה למתן טיפול רפואי לנפגע עבודה”. המעסיק ממלא אותו ונותן לעובד השכיר, והעובד לוקח אותו לקופת החולים כדי לקבל טיפול. כתוב עליו במפורש שהוא לא משמש תביעה לדמי פגיעה, ושהוא לא אישור הכרה: ההחלטה בידי ביטוח לאומי. בחלק של המעסיק יש גם שורה להסתייגות שלו מהפגיעה, וכדאי לקרוא מה נכתב בה. עצמאים ממלאים במקומו טופס בל/283.

טופס בל/211 הוא התביעה עצמה: “תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה”. את רוב הטופס ממלא הנפגע, ולעובד שכיר יש בו חלק שהמעסיק ממלא. מצרפים אליו תעודה רפואית ראשונה לנפגע בעבודה, דוח חדר מיון או סיכום מחלה מבית החולים. מגישים אותו עד 12 חודשים מיום הפגיעה, ותביעה שלא נחתמה נחשבת כאילו לא הוגשה. לפי הטופס, משך הטיפול המשוער בתביעה הוא 60 ימים.

לפי דף ההגשה של ביטוח לאומי, מי שעבד בכמה מקומות עבודה בשלושת החודשים שלפני הפגיעה מצרף תלושי שכר מכולם. תביעה בלי מסמכים רפואיים חוזרת אל המגיש.

איך מתקדמת תביעת תאונת עבודה?

התיק מתחיל בשאלה אם הפגיעה תוכר, ורק אחר כך בשאלה כמה נכות נשארה. כך זה נראה בפועל:

1. שיחה ראשונה. מה קרה, איפה ומתי, ומה כבר דווח למעסיק, לקופת החולים ולביטוח לאומי.

2. בדיקה. קוראים קודם את טופס בל/250, אם יש: מה כתוב בתיאור האירוע, באיזו שעה, ומי היה שם. אחר כך משווים אותו למה שנכתב במיון ובתעודה הרפואית הראשונה.

3. הגשה. התביעה לביטוח לאומי בטופס בל/211 עם המסמכים, וכשנשארה נכות, גם התביעה לקביעת דרגת נכות. אם התביעה נדחית, תובענה לבית הדין האזורי לעבודה.

4. ייצוג עד ההחלטה. בוועדה הרפואית, בבית הדין לעבודה, ומול המעסיק כשיש עילה, ובכל שלב תדעו מה קורה בתיק.

לוועדה הרפואית תגיעו מוכנים, ואנחנו נכנסים איתכם לחדר. לאורך כל הדרך תדעו מה מגיע לכם בחוק, מה הסיכויים ומה קורה בתיק.

אילו טעויות מסבכות הכרה בתאונת עבודה?

תיאור שונה בטופס ובמיון. בטופס של המעסיק כתוב “החליק במחסן”, ובמיון נרשם “כאב גב, בלי אירוע”. מי שקורא את התיק בביטוח לאומי רואה שני סיפורים. במיון ובקופה אומרים שהפגיעה קרתה בעבודה, ומתארים איך, כדי שזה יירשם.

הגשה מאוחרת. התביעה לדמי פגיעה מוגשת עד 12 חודשים מיום הפגיעה (סעיף 296). לפי ביטוח לאומי, הגשה מאוחרת יכולה לפגוע בזכאות, ודמי פגיעה לא משולמים יותר מ-12 חודשים אחורה ממועד ההגשה.

“סידור” עם המעסיק. המעסיק מציע לשלם את ימי ההיעדרות ישירות ולא לדווח. זה נשמע פשוט, עד שמתברר שנשארה נכות ואין שום תיעוד שהפגיעה קרתה בעבודה. יש מעסיקים שקיבלו הרשאה מביטוח לאומי לשלם דמי פגיעה בשמו (תקנה 22), וזה מסלול מסודר. הבעיה היא תשלום בלי דיווח. לפי תקנה 9 לתקנות הביטוח מפני פגיעה בעבודה, החובה להודיע על הפגיעה היא של הנפגע.

ויתור על בדיקה כי “זו לא הייתה תאונה”. התקף לב, ירידה בשמיעה ופגיעה מצטברת נבדקים גם הם. כל אחד במבחן משלו.

ועדה רפואית בלי מסמכים עדכניים. הוועדה קובעת את דרגת הנכות לפי מה שמונח לפניה באותו יום. בדיקה משנה שעברה לא מראה את המצב של היום. על ההכנה לוועדה: בעמוד ועדות רפואיות.

נפגעתם בדרך לעבודה ובתאונת דרכים?

תאונה בדרך לעבודה היא תאונת עבודה: סעיף 80 לחוק מכסה את הדרך מהבית לעבודה, מהעבודה הביתה או ממקום עבודה אחד לאחר, וביטוח לאומי מוסיף במפורש: “כולל תאונת דרכים”. יש תנאי. עצירה או סטייה של ממש מהדרך הרגילה יכולות לבטל את ההכרה, חוץ מחריגים שסעיף 81 מונה, כמו ליווי ילד לגן או למעון ותפילת שחרית בציבור.

כשזו גם תאונת דרכים, נפתחים שני מסלולים: ביטוח לאומי, ותביעה לחברת ביטוח החובה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לתביעה לדמי פגיעה מצרפים במקרה כזה אישור מהמשטרה, העתק מתעודת ביטוח החובה והעתק מהפנייה לחברת הביטוח. על המסלול השני: בעמוד תאונות דרכים.

שאלות נפוצות

התקף לב בעבודה נחשב תאונת עבודה?

לפעמים. התקף לב הוא לא תוצאה של גורם חיצוני שרואים בעין, ולכן לפי סעיף 83 לחוק הוא לא יוכר אם הוכח שהשפעת העבודה עליו הייתה קטנה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים, כמו מצב הלב לפני כן. בפועל בודקים מה קרה בעבודה בימים ובשעות שלפני האירוע, למשל מאמץ או לחץ חריגים, ומה כתוב בתיעוד הרפואי.

מה ההבדל בין תאונת עבודה למחלת מקצוע?

תאונת עבודה היא אירוע מסוים, ביום ובשעה שאפשר לציין. מחלת מקצוע היא מחלה שמופיעה ברשימה שבתקנות, והעובד חלה בה בגלל העבודה. פגיעה מהרבה תנועות קטנות וחוזרות לאורך זמן נקראת מיקרוטראומה, וביטוח לאומי בודק אותה כתאונת עבודה בתנאים מסוימים. על שתיהן יש עמוד נפרד: מחלות מקצוע.

מה ההבדל בין מענק לקצבה?

קצבה היא תשלום חודשי, ומענק הוא תשלום חד-פעמי. לפי סעיף 104 לחוק, נכות קבועה (בלשון החוק: דרגה יציבה) של 20 אחוזים ומעלה, או נכות זמנית (בלשון החוק: דרגה בלתי יציבה) של 9 אחוזים ומעלה, מזכה בקצבה, ונכות קבועה מ-9 אחוזים ועד פחות מ-20 אחוזים מזכה במענק. לפי סעיף 107, המענק הוא קצבה חודשית כפול 43. מתחת ל-9 אחוזים אף אחד מהם לא משולם לפי סעיף 104.

גם עצמאים מבוטחים?

כן. עצמאים מבוטחים בביטוח נפגעי עבודה, אבל לדמי פגיעה יש תנאי: ביום הפגיעה הייתם רשומים בביטוח לאומי כעצמאים ושילמתם את דמי הביטוח במועד. לעצמאים דמי הפגיעה משולמים בניכוי 12 ימי ההיעדרות הראשונים, ובמקום טופס בל/250 ממלאים טופס בל/283 להפניה לטיפול. בשיחה הראשונה בודקים את מצב הרישום שלכם.

ביטוח לאומי דחה את התביעה. מה עכשיו?

קודם קוראים את מכתב הדחייה ומבינים על מה הוא נשען: שאלה עובדתית, מסמך חסר או קשר סיבתי. על החלטה בתביעה מגישים תובענה לבית הדין האזורי לעבודה, עד 12 חודשים מיום שההודעה נמסרה לכם, לפי תקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות). על דרגת נכות שקבעה ועדה רפואית יש מסלול אחר, ערר לוועדה הרפואית לעררים.

אפשר לתבוע גם את המעסיק?

כשהפגיעה נגרמה בגלל רשלנות, למשל ציוד לא בטוח או הדרכה שלא ניתנה, אפשר לתבוע את המעסיק, ואנחנו מייצגים בתביעה הזו בבית המשפט. זו תביעה נוספת בבית המשפט, לצד הזכויות בביטוח לאומי ולא במקומן. ביטוח לאומי מבקש לדעת על תביעה כזאת, ולכן מדווחים לו עליה. בשיחה הראשונה בודקים אם יש עילה, ומה צריך כדי להוכיח אותה.

מה זה דמי פגיעה?

תשלום מביטוח לאומי על הימים שבהם לא עבדתם בגלל הפגיעה ונזקקתם לטיפול, עד 13 שבועות (91 ימים). לשכירים, את יום הפגיעה משלם המעסיק. מי שנעדר פחות מ-12 יום מקבל דמי פגיעה מהיום השלישי שאחרי הפגיעה, ומי שנעדר יותר, מהיום שאחריה. הסכום תלוי בהכנסה, ולכן אין אותו כאן.

המעסיק מסרב למלא את הטופס. מה עושים?

לא מחכים לו. לפי תקנה 9 לתקנות הביטוח מפני פגיעה בעבודה, החובה להודיע על הפגיעה היא של הנפגע, וגם הודעה שמסר אדם אחר בשמו תקפה. המעסיק נדרש לאשר את העובדות, וכשהוא חולק על אחת מהן הוא כותב זאת בהודעה (תקנה 10). טופס בל/250 לא קובע אם הפגיעה מוכרת: ההחלטה בידי ביטוח לאומי. מגישים את התביעה עם המסמכים הרפואיים, ומציינים שהמעסיק לא מילא את חלקו.

נפגעתם בעבודה?

בודקים יחד אם הפגיעה יכולה להיות מוכרת, ומה מגיע בעקבותיה. השאירו שם וטלפון, ונחזור אליכם.

כתובת
האלה 2, חריש
טלפון
03-6410933
וואטסאפ
055-5648664
שעות
ראשון עד חמישי, 08:00 עד 18:00

הפרטים שתמסרו (שם, טלפון ונושא הפנייה) יישמרו אצל משרד עורכי דין צביקה עוזרי רק כדי לחזור אליכם ולטפל בפנייה, ויועברו רק לספקי התשתית של המשרד. המסירה אינה חובה, אבל בלעדיה לא נוכל לחזור אליכם. אפשר לעיין בפרטים, לתקן אותם או למחוק אותם במייל hello@edadigital.co.il. פירוט מלא: מדיניות הפרטיות.

טלפון03-6410933 וואטסאפ דברו איתנו