משרד עורכי דין צביקה עוזרילנזיקין ולזכויות רפואיות דברו איתנו

תביעות משרד הביטחון: הכרה, ועדות רפואיות וערעור

ייצוג של נכי צה"ל מול קצין התגמולים והוועדות הרפואיות

תביעות משרד הביטחון עוברות שני שלבים: קצין התגמולים מחליט אם הנכות נגרמה עקב השירות, ואחר כך ועדה רפואית קובעת את דרגת הנכות. לכל שלב יש דרך ערעור ומועד משלו. אנחנו מכינים את התביעה לקצין התגמולים, מגיעים איתכם לוועדה ומייצגים בערעור.

ההפרדה בין שני השלבים היא הדבר הראשון שכדאי להבין. קצין התגמולים עונה על השאלה אם הפגיעה קשורה לשירות. הוועדה הרפואית עונה על השאלה כמה היא משפיעה. מי שמערבב ביניהן עלול לפנות לגוף הלא נכון, ולפספס מועד שהוא קצר מכפי שחשב.

מי פונה אלינו בתיקי משרד הביטחון?

  • מי שנפגעו או חלו בזמן שירות בצה”ל, בחובה, במילואים או בקבע, ועוד לא הגישו בקשה להכרה.
  • מי שקצין התגמולים דחה את הבקשה שלהם, ורוצים לדעת לאן פונים ועד מתי.
  • מי שהוכרו, והוועדה הרפואית קבעה דרגת נכות נמוכה ממה שהמצב מצדיק.
  • מי שסובלים מהלם קרב, גם אם עברו שנים מהשחרור.
  • מי שכבר מוכרים כנכי צה”ל ומצבם החמיר.

מי זכאי להכרה כנכה צה”ל?

לפי סעיף 1 לחוק הנכים, נכה הוא חייל משוחרר או חייל בשירות קבע שלקה בנכות. נכות היא איבוד או ירידה בכושר לפעול פעולה רגילה, גופנית, נפשית או שכלית. הבקשה צריכה להראות שני דברים: שיש נכות, ושהיא נובעת מחבלה, ממחלה או מהחמרת מחלה שאירעו בתקופת השירות ועקב השירות. לא די בכך שהפגיעה קרתה בזמן השירות: החוק מבקש גם קשר לשירות.

במשרתי קבע ההגדרה צרה יותר. אצלם נדרשת חבלת שירות, כלומר חבלה בפעילות מבצעית, באימון לפעילות כזו או באירוע שאופיו ייחודי לשירות הצבאי, או מחלת שירות. לכן אותו אירוע יכול להיבדק אחרת אצל חייל חובה ואצל איש קבע, ובודקים את זה לפני שכותבים את הבקשה.

מי שהנכות נגרמה לו בידי גורם אזרחי, למשל בתאונת דרכים, עומד לפני בחירה. לפי חוברת אגף השיקום, פיצויים מהמזיק לפי דיני הנזיקין הם ויתור על ההכרה ועל תגמול לפי חוק הנכים. כדאי לבדוק את זה לפני שחותמים על הסדר כלשהו.

הלם קרב נחשב נכות?

כן. ההגדרה של חבלה בסעיף 1 כוללת במפורש הפרעות בתר-חבלתיות (PTSD). סעיף 10(ב) מחייב להבחין במבחנים בין הפרעות בתר-חבלתיות לבין הפרעות נפשיות אחרות, וסעיף 43(א) קובע שאגף השיקום ייתן טיפול מותאם לנפגעי הלם קרב. גם כאן השאלה הראשונה היא הקשר לשירות: מה קרה, מתי, ומה מתועד. כשהתסמינים הופיעו שנים אחרי השחרור, בודקים קודם את שאלת המועד שבסעיף הבא.

עד מתי אפשר להגיש?

ככלל, שלוש שנים מיום השחרור מהשירות שבזמנו אירע המקרה (סעיף 32(א)). למחלות מסוימות יש תקופה ארוכה יותר, לפי תקנות ההתיישנות. עברו שלוש השנים? סעיף 32א מאפשר לקצין התגמולים להאריך את המועד, אם הוא סבור שזה מן הצדק ואם מתקיימים כמה תנאים. אחד מהם הוא חבלה רשומה, כלומר חבלה שנרשמה סמוך לאירוע ברשומות של צה”ל או של גוף שאושר לכך. לא מניחים שהדלת סגורה, וגם לא שהיא פתוחה. בודקים מה נרשם אז.

איך מגישים תביעה לקצין התגמולים?

1. בקשה. מי שתובע תגמול מגיש בקשה לקצין התגמולים, ומי שתובע זכות אחרת מגיש בקשה להכירו כנכה (סעיף 30). פצוע שמאושפז ממלא את הטופס בבית החולים, בעזרת נציג של צה”ל, לפי חוברת אגף השיקום.

2. בירור. קצין התגמולים בודק את הקשר בין האירוע לנכות, ויכול לדרוש מסמכים ולשלוח לבדיקות. לפי תקנה 1 לתקנות ההליכים, עליו להחליט תוך תשעה חודשים מרגע שמסרתם את המסמכים שדרש והתייצבתם לבדיקות. מסמך שמתעכב מעכב גם את הספירה.

3. החלטה. ההודעה נשלחת עד 14 ימים אחרי ההחלטה. דחייה מגיעה בדואר רשום עם נימוקים (סעיף 31), ובדרך כלל מצורפים אליה חוות הדעת הרפואית או הפרוטוקול שעליהם היא נשענת. שומרים את ההודעה ואת התאריך שבו הגיעה, כי ממנו סופרים את המועד לערעור.

4. ועדה רפואית. מי שהוכר מוזמן לוועדה שתקבע את דרגת הנכות.

מה קורה בוועדה רפואית של משרד הביטחון?

הוועדה קובעת את דרגת הנכות לפי מבחנים שנקבעו בתקנות (סעיף 10). לפי חוברת אגף השיקום היא מעריכה כל פגימה שקצין התגמולים הכיר בה, על יסוד החומר הרפואי והבדיקה. קצין התגמולים רשאי גם לבקש מוועדה רפואית חוות דעת על הקשר לשירות, ולהורות לה לקבוע באותה הזדמנות את הדרגה (סעיף 28א). למי שמערער אז על ההכרה, תקופת הערר על הדרגה מתחילה רק אחרי שההחלטה על ההכרה נעשתה סופית. לפי תקנה 7 לתקנות הוועדות הרפואיות, ההודעה על המועד והמקום נשלחת לפחות שבעה ימים מראש. מי שלא מתייצב, הוועדה רשאית להחליט בלעדיו לפי החומר שלפניה, ולכן מי שלא יכול להגיע מודיע לפני הדיון. לפי חוברת אגף השיקום אפשר לצרף לוועדה כל אדם שחושבים לנכון.

על ועדות רפואיות בכל הגופים, ולא רק במשרד הביטחון: עמוד ועדות רפואיות.

איך נקבעת דרגת הנכות?

שלושה כללים בתקנות המבחנים משנים את התוצאה, וכדאי להכיר אותם לפני הוועדה:

  • כמה פגימות לא מתחברות בחיבור פשוט. לפי תקנה 3, מתחילים מהפגימה הגבוהה, וכל פגימה נוספת מחושבת מהכושר שנשאר.
  • פגימה שנגרמה מפגימה מוכרת. לפי תקנה 9, פגימה שנובעת באופן בלתי אמצעי מפגימה מוכרת נחשבת גם היא מוכרת. זו נכות מוסבת, והוועדה יכולה לדרוש אישור רפואי מתאים.
  • תגובה נפשית לפגימה גופנית. לפי תקנה 4, הדרגה של פגימה גופנית כוללת את התגובה הנפשית שנובעת ממנה. הוועדה רשאית להוסיף דרגה רק אם התגובה חורגת בעוצמתה מזו שהולמת את הפגימה.

מה הדרגה קובעת?

לפי סעיף 4 לחוק, נכה שדרגתו 10 עד 19 אחוזים מקבל מענק חד-פעמי. מדרגה גבוהה מזו התגמול משולם כל חודש, לפי הדרגה והשכר הקובע (סעיף 5). טיפול רפואי בפגיעה המוכרת ניתן על חשבון המדינה, ומי שזכאי למענק מקבל אותו דרך קופת החולים (סעיף 43). הפרש קטן בדרגה יכול לשנות את המסלול כולו, ובודקים את הפרוטוקול גם כשההחלטה נראית קרובה למה שציפיתם.

לא מסכימים עם ההחלטה: לאן פונים ועד מתי?

זה תלוי מי החליט, והמועדים שונים. הטבלה מרכזת אותם:

ההחלטהלאן פוניםעד מתיהבסיס
קצין התגמולים (הכרה, דחייה, קשר לשירות)ועדת ערעור60 ימים מהיום שההודעה הגיעה. הוועדה רשאית להאריך בעוד עד 30 ימיםסעיף 33(א)
ועדה רפואית (דרגת הנכות)ועדה רפואית עליונה45 ימים מקבלת ההודעה. הממונה רשאי להאריך ב-60 ימים, מטעמים מיוחדים ולפי בקשה מפורטת בכתבתקנה 2(א)
ועדת ערעורבית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד60 ימים מהיום שהעתק ההחלטה הגיעסעיף 34 ותקנה 2(ב)
ועדה רפואית עליונהבית המשפט המחוזי, בנקודה משפטית בלבד60 ימים מהיום שהעתק ההחלטה הגיעסעיף 12א ותקנה 2(ב)

המועד הקצר הוא של הוועדה העליונה, ודווקא שם קל להתבלבל: 45 ימים מול 60. לכן מתחילים תמיד מהשאלה מי חתום על המכתב.

ועדת ערעור. שלושה חברים, ובראשם שופט (סעיף 26). הערעור מוגש בכתב, בארבעה עותקים. אתם או בא כוחכם רשאים להופיע ולטעון, והוועדה מאשרת את ההחלטה או משנה אותה ונותנת נימוקים. החלטות על זכאויות נוספות לפי פרק שני1 לחוק יצאו מהמסלול הזה בתיקון מס’ 32, ולכן בהן קוראים היטב מה כתוב במכתב.

ועדה רפואית עליונה. הערעור מוגש דרך קצין התגמולים, בטופס, עם ההחלטה, הנימוקים והתיעוד הרפואי. התאריך שקובע הוא יום המסירה לקצין התגמולים (תקנה 2). הוועדה רשאית לאשר, לבטל או לשנות, גם בלי שביקשו ממנה (תקנה 4(א)). כלומר ערעור יכול גם להוריד דרגה, ובודקים את זה לפני שמגישים. גם קצין התגמולים רשאי לערער על הוועדה הרפואית, ולו יש 30 ימים לכך (תקנה 3(א)).

בית המשפט המחוזי. רק בנקודה משפטית. הוא לא בודק מחדש את המצב הרפואי. על פסק הדין אפשר לפנות לבית המשפט העליון, ברשות.

המועד עבר. נגמר?

לא תמיד. לפי סעיף 35, קצין התגמולים רשאי לתת החלטה חדשה גם אחרי החלטה סופית, אם התגלה על סמך ראיות חדשות שההחלטה הקודמת בטעות יסודה. התשלום מתחיל ממועד הגשת הראיות החדשות, ואפשר להקדים אותו בשנה לכל היותר. זו דרך צרה יותר מערעור, ולכן לא מחכים לה.

המצב החמיר אחרי הקביעה: מה עושים?

לפי סעיף 37(ב), קצין התגמולים חייב להורות על בדיקה מחדש לפי דרישת הנכה, אם עברו לפחות שישה חודשים מהקביעה האחרונה. הוא רשאי להתנות אותה בהפקדת ההוצאות המשוערות, וההוצאות נשארות על הנכה אם הבדיקה לא מצאה שינוי, אלא אם הורה אחרת.

הבקשה מוגשת בכתב ומפרטת נימוקים, תלונות עיקריות ובמה ההחמרה מתבטאת, עם התיעוד הרפואי. בקשה שלא מגלה עילה או שחסרים בה הפרטים, יושב ראש הוועדה רשאי לדחות (תקנה 7א). הוועדה קובעת את הדרגה מחדש, ולכן בודקים קודם שהתיעוד באמת מראה החמרה. אם נוספה פגימה חדשה שנובעת מהפגימה המוכרת, זו שאלה של נכות מוסבת, ולא של החמרה.

ומה אם הפגיעה הייתה בפעולת איבה?

זה מסלול אחר, לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה: עמוד נפגעי פעולות איבה. מי שכבר מוכר כנכה לפי חוק הנכים ונפגע בפגיעת איבה, הפגימות נחשבות חבלה בשירות, ודרגת הנכות נקבעת מחדש (סעיף 10א).

איך אנחנו מטפלים בתביעות משרד הביטחון?

1. שיחה ראשונה. מה קרה, מה כבר הוגש, ומי החליט מה. אם יש מכתב, מתחילים ממנו ומהתאריך שבו הגיע.

2. בדיקה. הרשומות מהשירות, התיעוד הרפואי, הפרוטוקולים וההחלטות. אנחנו בודקים באיזה שלב התיק נמצא, ואיזה מועד רץ.

3. הגשה או ערעור. בקשה לקצין התגמולים, ערעור לוועדת ערעור או לוועדה הרפואית העליונה, או בקשה להחמרה, עם הנימוקים והמסמכים שכל מסלול צריך.

4. הכנה וייצוג. אנחנו עוברים איתכם על מה שהוועדה צריכה לראות, ומייצגים אתכם בוועדה הרפואית, בוועדת הערעור ובבית המשפט.

לוועדה הרפואית תגיעו מוכנים, ואנחנו נכנסים איתכם לחדר. לאורך כל הדרך תדעו מה מגיע לכם בחוק, מה הסיכויים ומה קורה בתיק.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין קצין התגמולים לוועדה הרפואית?

קצין התגמולים מחליט אם הנכות קשורה לשירות, והוועדה הרפואית קובעת את דרגת הנכות. גם הערעורים נפרדים: על החלטת קצין התגמולים פונים לוועדת ערעור, ועל החלטת הוועדה הרפואית פונים לוועדה רפואית עליונה. בשני המקרים המועד נספר מהיום שההודעה הגיעה אליכם, ולכן שומרים את המכתב ואת התאריך.

כמה זמן יש לערער על החלטת קצין התגמולים?

60 ימים מהיום שההודעה הגיעה אליכם, לפי נוסח סעיף 33(א) לחוק הנכים. ועדת הערעור רשאית להאריך את המועד בעוד עד 30 ימים. מקורות ישנים כותבים עדיין 30 ימים, אבל התיקון לחוק מ-2023 האריך את המועד. כדאי לא להגיע לקצה: ערעור בכתב עם נימוקים לוקח זמן, ולפעמים צריך להשלים מסמכים.

כמה זמן יש לערער על החלטת ועדה רפואית?

45 ימים מיום קבלת ההודעה, לפי תקנה 2(א) לתקנות הוועדה הרפואית העליונה. הממונה על הוועדה רשאי להאריך את המועד ב-60 ימים, מטעמים מיוחדים ולפי בקשה מפורטת בכתב. זה מועד אחר מהמועד לערעור על קצין התגמולים, ולכן בודקים מי חתום על ההחלטה לפני שסופרים ימים.

עברו יותר משלוש שנים מהשחרור. אפשר עדיין להגיש?

לפעמים כן. הכלל הוא שלוש שנים מהשחרור, לפי סעיף 32(א). קצין התגמולים רשאי להאריך את המועד לפי סעיף 32א, אם זה מן הצדק ואם התנאים מתקיימים, ביניהם חבלה שנרשמה סמוך לאירוע. למחלות מסוימות יש תקופה ארוכה יותר בתקנות. מתחילים מהשאלה מה נרשם בזמן האירוע, ואיזה תיעוד קיים היום.

אפשר להגיע לוועדה עם עורך דין?

כן. בוועדת ערעור סעיף 33(ד) אומר שהתובע או בא כוחו רשאים להופיע ולטעון. בוועדה הרפואית, חוברת אגף השיקום כותבת שאפשר לצרף כל אדם שהפצוע חושב לנכון. ההכנה חשובה לא פחות מהנוכחות: אילו מסמכים מונחים לפני הוועדה, ומה הם מראים על המצב היום.

ערעור לוועדה הרפואית העליונה יכול להוריד את הדרגה?

כן, ולכן זה הדבר הראשון שבודקים. לפי תקנה 4(א), הוועדה רשאית לאשר את ההחלטה, לבטל או לשנות אותה, גם אם לא ביקשו ממנה. לפני שמגישים קוראים את הפרוטוקול, ובודקים איפה יש פער בין מה שנכתב בו לבין התיעוד הרפואי, ומה הסיכון מול מה שאפשר לשפר.

מה קורה אם לא מגיעים לוועדה הרפואית?

הוועדה רשאית לדון ולהחליט בלעדיכם, לפי החומר שלפניה (תקנה 7(ב)). מי שלא יכול להגיע מסיבות שאין לו שליטה עליהן מודיע לפני תחילת הדיון, והיושב ראש רשאי לדחות את המועד. מודיעים מראש, ולא מחכים ליום הדיון. פצוע שמרותק למיטה בבית חולים יכול לפגוש את הוועדה שם, לפי חוברת אגף השיקום.

אפשר לתבוע גם בביטוח לאומי?

כן, ההכרה לפי חוק הנכים לא סוגרת את האפשרות. חוברת אגף השיקום כותבת שלחייל שמורה הזכות, ככל אזרח, לתבוע הכרה בנכות כללית לפי חוק הביטוח הלאומי. זה מסלול נפרד, עם ועדות ומועדים משלו. את הפרטים מרכז עמוד ביטוח לאומי, ואיך שני המסלולים משפיעים זה על זה בודקים לפי התיק.

המדריכים בנושא

קיבלתם החלטה ממשרד הביטחון?

בודקים יחד מי החליט, לאן פונים ועד מתי. השאירו שם וטלפון, ונחזור אליכם.

כתובת
האלה 2, חריש
טלפון
03-6410933
וואטסאפ
055-5648664
שעות
ראשון עד חמישי, 08:00 עד 18:00

הפרטים שתמסרו (שם, טלפון ונושא הפנייה) יישמרו אצל משרד עורכי דין צביקה עוזרי רק כדי לחזור אליכם ולטפל בפנייה, ויועברו רק לספקי התשתית של המשרד. המסירה אינה חובה, אבל בלעדיה לא נוכל לחזור אליכם. אפשר לעיין בפרטים, לתקן אותם או למחוק אותם במייל hello@edadigital.co.il. פירוט מלא: מדיניות הפרטיות.

טלפון03-6410933 וואטסאפ דברו איתנו