משרד עורכי דין צביקה עוזרילנזיקין ולזכויות רפואיות דברו איתנו

עורך דין רשלנות רפואית

בודקים את התיק הרפואי ומסבירים אם יש כאן תביעה, נגד מי ועד מתי.

רשלנות רפואית היא טיפול, אבחון או מעקב שסטו מרמת הזהירות הסבירה וגרמו נזק. תוצאה קשה או סיבוך לבדם לא מספיקים, ולכן הבדיקה של עורך דין רשלנות רפואית מתחילה בתיק הרפואי: מה נעשה, מתי, ומה היה צריך להיעשות. המועד לתביעה הוא בדרך כלל שבע שנים, עם חריגים שמפורטים בהמשך.

סיבוך או רשלנות: מה נחשב רשלנות רפואית, ומה לא?

פקודת הנזיקין מגדירה התרשלות במשלח יד: מי שלא השתמש במיומנות או לא נקט בזהירות שאדם סביר וכשיר באותו מקצוע היה נוקט באותן נסיבות. למונח “רשלנות רפואית” אין הגדרה בחוק, ומשרד הבריאות מתאר אותו כ”מתן שירות רפואי תוך סטייה מרמת זהירות סבירה”. לפי אותו מסמך של מרכז המחקר של הכנסת, לא כל טעות או תקלה רפואית היא רשלנות.

בתביעה אזרחית צריך להראות שלושה דברים: סטייה מרמת הזהירות הסבירה, נזק, וקשר סיבתי ביניהם. את הסטייה מחפשים בארבעה שלבים של הטיפול: אבחון, החלטה על טיפול, ביצוע ומעקב.

מתי סיבוך הוא סיכון ידוע, ומתי הוא סימן אזהרה?

סיבוך לבדו לא מעיד על רשלנות, כי גם טיפול תקין כרוך בסיכונים. השאלה היא אם הגורם המטפל נהג במיומנות ובזהירות של אדם סביר וכשיר באותו משלח יד, באותן נסיבות.

יש פחות סיבה לחשוד כשהסיבוך הוסבר מראש והתרחש למרות טיפול תקין, כשהוא מוכר ברפואה ומופיע גם בטיפול תקין, או כשההחמרה נובעת מהמחלה עצמה ולא מהטיפול.

אלה סימנים שמצדיקים לבדוק את התיק:

  • איחור באבחון: תסמינים שלא נבדקו, בדיקות שלא הוזמנו, תוצאות שלא טופלו או הפניה שלא נעשתה בזמן.
  • אבחנה שגויה: טיפול במחלה אחרת, בזמן שהמחלה האמיתית התקדמה.
  • טעות בניתוח: פגיעה באיבר שלא היה אמור להיפגע, גוף זר שנשאר או ניתוח באתר הלא נכון.
  • טעות תרופתית: תרופה לא מתאימה, מינון שגוי, או אלרגיות שלא נבדקו.
  • היעדר מעקב: שחרור בלי הנחיות, בלי ביקורת או בלי התייחסות לתוצאה חריגה.
  • היעדר הסכמה מדעת: סעיף 13(ב) לחוק זכויות החולה מחייב למסור למטופל מידע על הסיכונים הכרוכים בטיפול ועל החלופות לו.

סימן אזהרה רק מצדיק בדיקה. את התשובה נותנים התיק הרפואי וחוות דעת רפואית, שמראים אם הייתה סטייה מרמת הזהירות ואם היא גרמה לנזק.

מי צריך להוכיח, ואיך?

הנטל על התובע. בית המשפט העליון כתב שעל התובע ברשלנות רפואית מוטל להוכיח, בין השאר, את הקשר הסיבתי. הראיה המרכזית היא חוות דעת: לפי תקנה 87, מי שרוצה להוכיח עניין שברפואה מצרף לכתב הטענות חוות דעת של גורם רפואי בתחום, ובית המשפט רשאי לפטור מכך או לדחות את המועד אם מצא הצדקה.

יש מצב שבו הנטל עשוי לעבור לנתבע. לפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין, כשלתובע לא הייתה דרך לדעת מה קרה, הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו, והאירוע מתיישב יותר עם חוסר זהירות, על הנתבע להראות שלא התרשל. הסעיף מדבר על נכס, ולכן בודקים בכל מקרה אם הוא חל.

את מי תובעים?

לעיתים את הגורם המטפל, לעיתים את המוסד, ולרוב בודקים את שניהם. מעביד חב על מעשה או מחדל של עובד שנעשו תוך כדי עבודתו, ולכן בית חולים, קופת חולים או מרפאה שהעסיקו את הגורם המטפל יכולים להיתבע לצדו. כשיש כמה אחראים, אפשר לתבוע אותם יחד או כל אחד מהם בנפרד.

כשמי שטיפל הוא בעל חוזה עצמאי, התמונה שונה: סעיף 15 לפקודת הנזיקין קובע שככלל מי שהזמין את העבודה לא חב, למעט חריגים כמו התרשלות בבחירה או התערבות בעבודה. מבררים לפני ההגשה מי העסיק את מי.

מהי הסכמה מדעת, ומה אם לא הסבירו לכם את הסיכונים?

סעיף 13 לחוק זכויות החולה אוסר על טיפול רפואי בלי הסכמה מדעת. לפני הטיפול, ובשלב מוקדם ככל האפשר, מוסרים למטופל מידע על האבחנה, על מהות הטיפול ומטרתו, על הסיכונים ועל החלופות, כולל העדר טיפול. לניתוחים שאינם כירורגיה זעירה, צנתורי כלי דם, דיאליזה, רדיותרפיה, הפריה חוץ־גופית וכימותרפיה נדרש מסמך בכתב עם תמצית ההסבר. במצב חירום הכללים אחרים.

חתימה על טופס לא סוגרת את השאלה. בע”א 2781/93 נכתב שהחתמה על טופס “אינה כשלעצמה תנאי מספיק” להסכמה מדעת. באותו הליך לא הוכחה התרשלות בביצוע הניתוח, ובכל זאת נקבע שהפגיעה באוטונומיה היא “ראש נזק עצמאי” ונפסק עליה פיצוי. כך שחסר בהסבר יכול להקים עילה גם כשלא מוכח שנזק הגוף נגרם ממנו.

מתי איחור באבחנה נחשב רשלנות?

פעולות אבחון הן חלק מטיפול רפואי לפי החוק. גם אי הפניה לבדיקה, תוצאה שלא טופלה או שחרור ממיון בלי בירור נבחנים באותו מבחן: מה גורם סביר בתחום היה עושה באותן נסיבות.

כשהאיחור פגע בסיכוי להחלים, הפסיקה הכירה ב”ראש נזק עצמאי של אובדן סיכויי החלמה”, כפי שנכתב בדנ”א 4693/05. את הפגיעה בסיכויים ואת היקפה מוכיחים לפי מאזן ההסתברויות, ולכן חוות הדעת צריכה לענות גם על השאלה מה היה קורה אילו האבחנה ניתנה בזמן.

איזו אחריות יש במעקב היריון ובבדיקות לעובר?

במעקב היריון בודקים אילו בדיקות הוצעו, איך פוענחו הממצאים, ואם הייתה הפניה להמשך בירור. הזכות להסבר על הסיכונים ועל החלופות חלה גם כאן.

כשילד נולד עם מום שלא זוהה, בית המשפט העליון קבע בע”א 1326/07 שאין עוד להכיר בעילת הילד, “חיים בעוולה”, ושאין מכשול להכרה בעילת ההורים, “הולדה בעוולה”. גם כאן נדרש קשר סיבתי.

הפסקת היריון נעשית במוסד מוכר ובאישור מראש של ועדה בת שלושה חברים, ובין העילות נמנים מום בוולד וסיכון לאישה. בודקים גם מתי הממצא היה צריך להתגלות.

איפה מתחילה הבדיקה אחרי פגיעה בלידה?

תיק הלידה מתעד החלטות של שעות ספורות, וקוראים אותו לפי סדר הזמנים. בודקים אם סימני מצוקה עוברית זוהו ואם התגובה אליהם הגיעה בזמן, אם ההחלטה על ניתוח קיסרי התעכבה, ואיך הוערך משקל העובר. פגיעה בתינוק מחוסר חמצן, וקרעים או פגיעות אחרות באם, נבחנים מול אותו תיעוד.

הילד וההורים הם תובעים שונים עם מועדים שונים. לקטין הזמן עד גיל 18 לא נמנה, והפירוט בטבלת המועדים.

נפגעתם מטיפול רפואי בצבא: תביעה נזיקית או חוק הנכים?

התשובה תלויה בסוג השירות. סעיף 6 לחוק הנזיקים האזרחיים קובע שהמדינה אינה אחראית בנזיקין על חבלה או מחלה של חייל בתקופת שירותו ועקב שירותו. לכן בשירות חובה ובמילואים המסלול הוא בדרך כלל חוק הנכים מול משרד הביטחון, ולא תביעה נזיקית נגד המדינה.

בשירות קבע הפטור צר יותר, וחל רק על “חבלת שירות” או “מחלת שירות”. לפי ההגדרות, אלה אירועים בפעילות מבצעית או באימון לה, או אירועים שאופיים ייחודי לשירות הצבאי. טיפול רפואי שנכשל בלי קשר כזה עשוי להישאר מחוץ לפטור, ואז בודקים תביעה נזיקית. מי שמשרת בקבע ברציפות לשירות החובה, בתקופה שנקבעה בחוק, לא נחשב לעניין הזה חייל בשירות קבע.

תביעה נזיקית שנדחתה בגלל הפטור לא סוגרת בהכרח את המסלול השני: סעיף 7א קובע מועד מיוחד לבקשה לפי חוק הנכים במקרה כזה.

כאבים בחזה ושחרור הביתה: מתי אירוע לב מגיע לתביעה?

כשאירוע לב לא זוהה, הבירור מתחיל בתלונה הראשונה. בודקים אם נעשה אק”ג ואיך פוענח, על מה נשענה ההחלטה לשחרר, ומה נאמר על ההמשך. גם תרופה שניתנה או הופסקה בלי מעקב, ומום לבבי שלא זוהה, נבחנים כך.

צנתורי כלי דם וניתוחים מחייבים מסמך בכתב, ולכן בודקים גם מה הוסבר לפני ההליך. כשהאיחור פגע בסיכוי להחלים, נכנס גם ראש הנזק של אובדן סיכויי החלמה.

ניתוח או טיפול בעיניים פגע בראייה. מה בודקים?

בודקים אם ההחלטה על ניתוח קטרקט או על טיפול לייזר התאימה למצב, איך בוצע הטיפול ומה היה המעקב אחריו. בגלאוקומה בודקים בעיקר את המעקב ואת התגובה לשינויים. בכל אחד מהטיפולים האלה נבחן גם ההסבר על הסיכונים ועל החלופות.

גם טיפול שיניים שהשתבש נחשב רשלנות רפואית?

יכול להיות. חוק זכויות החולה כולל בהגדרת “מטפל” גם את תחום השיניים, ו”מוסד רפואי” הוא גם מרפאה. בודקים אם כתר, טיפול שורש, שתל או ניתוח לסת נעשו בזהירות סבירה, אם הוסברו הסיכונים והחלופות, ומי אחראי: המטפל, המרפאה או שניהם. מבקשים גם את הצילומים ואת תיק המרפאה.

כמה זמן יש להגיש תביעת רשלנות רפואית?

הכלל הוא שבע שנים מהיום שבו נולדה העילה, וברשלנות זה יום אירוע הנזק. הטבלה מרכזת את המצבים הנפוצים; את המועד המדויק מחשבים לפי התאריכים בתיק.

מצבהמועדהמקור
הכללשבע שנים מיום אירוע הנזקחוק ההתיישנות, סעיף 5; פקודת הנזיקין, סעיף 89
הנזק לא התגלה ביום שאירעהספירה מתחילה ביום הגילוי, אבל התביעה מתיישנת אם לא הוגשה בתוך עשר שנים מיום אירוע הנזקפקודת הנזיקין, סעיף 89(2)
העובדות נעלמו מהתובע מסיבות שלא היו תלויות בוהספירה מתחילה ביום שנודעוחוק ההתיישנות, סעיף 8
הנפגע קטיןהזמן עד גיל 18 לא נמנה, ולכן בדרך כלל עד גיל 25חוק ההתיישנות, סעיף 10
הורים שתובעים על נזק שנגרם להםהכלל הרגיל, בלי הארכת הקטינותחוק ההתיישנות, סעיף 10
זכות לפי חוק הנכיםבדרך כלל שלוש שנים מיום השחרור מהשירותחוק הנכים, סעיף 32
תקופה שלא הסתיימה ב-25.1.2024הזמן מ-7.10.2023 עד 6.4.2024 לא נמנהחוק ההתיישנות, סעיף 15א

ממה בנוי הפיצוי, ואיזה בית משפט דן בתביעה?

נזק בפקודת הנזיקין כולל אבדן או חיסור של רווחה גופנית, נוחות, נכס וכיוצא באלה, והפיצוי הוא על נזק שבא באורח טבעי ובמישרין מהעוולה. נזק ממון מפרטים בכתב התביעה. בתיקי נזק גוף הראשים הנפוצים הם הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, הוצאות רפואיות ושיקום, עזרת צד שלישי, ניידות, התאמות דיור וציוד, וכאב וסבל. הפיצוי נקבע לפי הראיות בכל תיק, ולכן אין כאן מספרים.

התביעה מוגשת לבית משפט השלום או לבית המשפט המחוזי, לפי סכום התביעה. מי שמקבל גמלה מביטוח לאומי בשל אותו אירוע נמצא בשני מסלולים, וסעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי עוסק בזכות של המוסד כלפי הצד השלישי ובניכוי מהפיצויים. אם הפגיעה הותירה נכות, בודקים גם זכאות לקצבת נכות כללית, שהיא מסלול נפרד מהתביעה.

איך עורך דין רשלנות רפואית בודק תיק כזה?

  1. התיק הרפואי. סעיף 18 לחוק זכויות החולה נותן למטופל זכות למידע מהרשומה, לרבות העתקה. אוספים סיכומי אשפוז ושחרור, בדיקות דם והדמיה, מרשמים והפניות וגיליון מיון מלא. בהיריון ובלידה מוסיפים גיליונות מעקב, סקירות, תיק חדר לידה ומסמכי יילוד.
  2. תיעוד הנזק. טיפולים, אישורי מחלה והוצאות.
  3. ציר זמן. מסדרים את האירועים לפי אבחון, החלטה על טיפול, ביצוע ומעקב, ומחשבים את המועד.
  4. שיחה ראשונה. עוברים על המסמכים הרפואיים ועל ההחלטות שכבר יש, אומרים מה הסיכויים והסיכונים ובוחרים יחד את מסלול התביעה.
  5. חוות דעת. כשממשיכים, מכינים את השאלות לגורם רפואי בתחום.

שאלות נפוצות: מה עוד שואלים על רשלנות רפואית?

הטיפול לא הצליח. זו רשלנות?

לא בהכרח. תוצאה לא טובה לבדה אינה רשלנות, ולא כל טעות או תקלה רפואית נחשבת כזו. צריך להראות סטייה מרמת הזהירות הסבירה, נזק וקשר סיבתי ביניהם. קוראים קודם את התיק ובודקים מה נעשה באותן נסיבות, ורק אחר כך מחליטים אם יש בסיס לתביעה.

לא הסבירו לנו את הסיכונים, אבל הטיפול בוצע כראוי. אפשר לתבוע?

לפעמים כן. בע"א 2781/93 לא הוכחה התרשלות בביצוע הניתוח, ועדיין נפסק פיצוי על הפגיעה באוטונומיה, כראש נזק נפרד מנזק הגוף. בודקים איזה מידע לא נמסר, מה החוק דרש באותו טיפול, ואיך הפגיעה בבחירה התבטאה. הפיצוי נקבע לפי נסיבות התיק. הפירוט בסעיף על הסכמה מדעת.

גילינו את הנזק אחרי שנים. עדיין אפשר לתבוע?

ייתכן. כשהנזק לא התגלה ביום שאירע, הספירה מתחילה ביום הגילוי, אבל התביעה מתיישנת אם לא הוגשה בתוך עשר שנים מיום אירוע הנזק. כשהעובדות נעלמו מסיבות שלא היו תלויות בתובע, בודקים גם את סעיף 8. החישוב תלוי בתאריכים, ולכן מביאים את המסמך הראשון שמתעד את הנזק.

הילד נפגע בלידה ועברו שנים. מאוחר מדי?

לא בהכרח. בתביעת הילד הזמן עד גיל 18 לא נמנה, ולכן בדרך כלל אפשר להגיש אותה עד גיל 25. הורים שתובעים על נזק שנגרם להם נמדדים לפי הכלל הרגיל. בכל מקרה מתחילים מתיק חדר הלידה וממסמכי היילוד, שמהם רואים מה קרה ומתי.

איך מקבלים את התיק הרפואי, ומה אם מתעכבים?

סעיף 18 לחוק זכויות החולה נותן למטופל זכות למידע מהרשומה הרפואית, לרבות העתקה, עם חריג למידע שעלול לגרום נזק חמור. מבקשים את התיק המלא, כולל גיליון המיון, בדיקות דם והדמיה והפניות, ולא רק סיכום שחרור. בהיריון ובלידה מבקשים גם את תיק חדר הלידה. הסעיף לא קובע מה עושים כשהמוסד מתעכב.

למה צריך חוות דעת רפואית?

כי את העניין הרפואי מוכיחים בראיה רפואית. לפי תקנה 87, מי שרוצה להוכיח עניין שברפואה מצרף לכתב הטענות חוות דעת, ובית המשפט רשאי לפטור מכך או לדחות את המועד אם מצא הצדקה. חוות הדעת של גורם רפואי בתחום עונה על השאלה מה היה צריך להיעשות, ואם הסטייה גרמה לנזק.

שוחררנו מהמיון ואחר כך היה אירוע לב. זו רשלנות?

לא בהכרח, והתשובה מתחילה בגיליון המיון. בודקים מה נרשם כתלונה, אילו בדיקות נעשו, מה הראו התוצאות ומה נאמר בשחרור. אם הייתה סטייה והאיחור פגע בסיכויי ההחלמה, נבחן גם אובדן סיכויי החלמה. מבקשים את הגיליון המלא, ולא רק את מכתב השחרור.

מקבלים קצבה מביטוח לאומי. אפשר גם לתבוע פיצוי?

בדרך כלל אלה שני מסלולים נפרדים, וקצבה, למשל קצבת נכות כללית, לא סוגרת את התביעה. אבל סעיף 328 לחוק הביטוח הלאומי נותן למוסד זכות תביעה כלפי הצד השלישי, ועוסק בניכוי סכום מהפיצויים בשל הגמלה. בודקים את שני המסלולים יחד, ולא כל אחד לבד. על הגמלאות עצמן: עמוד ביטוח לאומי.

טיפול רפואי נגמר בנזק, ולא ברור למה?

מביאים את המסמכים שכבר יש, ובודקים יחד מה אפשר לעשות ועד מתי. השאירו שם וטלפון, ונחזור אליכם.

כתובת
האלה 2, חריש
טלפון
03-6410933
וואטסאפ
055-5648664
שעות
ראשון עד חמישי, 08:00 עד 18:00
אזור שירות
המשרד בחריש, ואנחנו עובדים עם לקוחות בכל הארץ, גם בשיחת וידאו. הוועדות והדיונים מתקיימים במקום שבו נקבעו.

הפרטים שתמסרו (שם, טלפון ונושא הפנייה) יישמרו אצל משרד עורכי דין צביקה עוזרי רק כדי לחזור אליכם ולטפל בפנייה, ויועברו רק לספקי התשתית של המשרד. המסירה אינה חובה, אבל בלעדיה לא נוכל לחזור אליכם. אפשר לעיין בפרטים, לתקן אותם או למחוק אותם במייל hello@edadigital.co.il. פירוט מלא: מדיניות הפרטיות.

טלפון03-6410933 וואטסאפ דברו איתנו