משרד עורכי דין צביקה עוזרילנזיקין ולזכויות רפואיות דברו איתנו

הכרה כנכה צה"ל: תביעה לקצין התגמולים והלם קרב

הכרה כנכה צה"ל מבקשים בתביעה לקצין התגמולים באגף השיקום של משרד הביטחון. צריך להראות שיש נכות, ושהיא נגרמה או הוחמרה בתקופת השירות ועקב השירות. על החלטת קצין התגמולים מערערים לוועדת ערעור בתוך 60 ימים, ועל אחוזי הנכות לוועדה הרפואית העליונה בתוך 45 יום.

מי יכול להיות מוכר כנכה צה”ל?

מי שנגרמה לו נכות בתקופת שירותו ועקב שירותו, מחבלה, ממחלה או מהחמרה של מחלה קיימת. כך מגדיר זאת סעיף 1 לחוק הנכים (תגמולים ושיקום). “חבלה” בחוק כוללת גם פגיעה נפשית מסוג הפרעת דחק פוסט טראומטית, ו”מחלה” כוללת מחלה נפשית.

אצל חייל בשירות קבע ההגדרה צרה יותר. שם ההכרה נוגעת לחבלת שירות, כלומר פגיעה בפעילות מבצעית, באימון לפעילות כזו או באירוע ייחודי לשירות, ולמחלת שירות. לכן מי ששירת בקבע בודק קודם באיזו מסגרת קרה האירוע.

פגיעה בפעולת איבה שלא בזמן שירות היא מסלול אחר: הכרה כנפגע פעולות איבה מול הביטוח הלאומי והרשות המאשרת. וכשהפגיעה נגרמה מטיפול רפואי ולא מהשירות עצמו, בודקים במקביל מסלול של רשלנות רפואית.

מה צריך להוכיח בתביעה לקצין התגמולים?

שני דברים: שיש נכות, ושהיא קשורה לשירות. אגף השיקום מתאר את שלב הבקשה כבדיקה “האם הפגיעה שלך נגרמה או הוחמרה בזמן השירות שלך ובעקבותיו”. בלי מגבלה רפואית מתועדת אין תביעה, גם כשהאירוע היה קשה.

הקשר לשירות הוא בדרך כלל לב המחלוקת. אלה הדברים שמחזקים אותו:

  • תיעוד מתקופת השירות: דוח פציעה, אישור אירוע חריג, דוח חקירה או בדיקה רשמי, ואישור עובדתי מקצינת הנפגעים ביחידה או מהמפקד הישיר.
  • מסמכים רפואיים על הטיפול: סיכומי מחלה, ביקור בחדר מיון, אשפוז ובדיקות.
  • עדים: מפקדים, אנשי צוות ואנשים שנכחו באירוע או ששמעו עליו בסמוך לו.
  • תיאור מדויק של תנאי השירות, כשהפגיעה נובעת מהם, כמו חשיפה לאבק, לחומרים מסוכנים או לתנאי לחץ.

מה שמקשה על ההוכחה הוא פערים ארוכים בלי תיעוד ופנייה ראשונה לטיפול שנים אחרי האירוע בלי הסבר, ולכן כדאי לתעד ולהסביר גם כשהפנייה מאוחרת.

איך מוכיחים הלם קרב ופוסט טראומה?

בשילוב של כמה סוגי ראיות, כי לפגיעה נפשית אין צילום או צלקת. תיעוד של האירוע, עדויות של מי שהיו שם, תיעוד טיפולי גם אם התחיל שנים אחרי השירות, וחוות דעת פסיכיאטרית שמקשרת בין האירוע לתסמינים. חוות הדעת צריכה לתאר את האבחנה, את התסמינים, את הקשר לאירוע ואת ההשפעה על התפקוד בעבודה ובבית.

לעיתים אין תיעוד מתקופת השירות, כי חיילים רבים לא פונים לעזרה נפשית בזמן השירות. תסמינים גם יכולים להופיע זמן רב אחרי האירוע, ואז צריך להסביר איך הם קשורים אליו. אי אפשר להתעלם מחלוף הזמן: סעיף 32 לחוק קובע התיישנות כתום שלוש שנים מיום השחרור, למעט מחלות שנקבעה להן תקופה ארוכה יותר. לכן בודקים את המועד לפני שמגישים.

ממילא כדאי להתחיל טיפול, גם באיחור. לפי אגף השיקום, מי שהגיש בקשה להכרה בשל פגיעה נפשית זכאי לטיפול נפשי כבר בזמן תהליך ההכרה.

איך מגישים את התביעה ומה מצרפים?

מגישים בטופס דיגיטלי באתר אגף השיקום, ולטופס מצרפים תיק מסמכים. אגף השיקום מונה מה לצרף: צילום תעודת זהות עם ספח, מסמכים רשמיים על הפגיעה, מסמכים רפואיים ותיק רפואי מקופת החולים. מי שהגיש לביטוח הלאומי מצרף את ההחלטה ואת פרוטוקול הוועדה. נפגע בתאונת דרכים שנהג ברכב מצרף רישיון נהיגה, תעודת ביטוח ודוח משטרה אם יש. מי שמיוצג מצרף ייפוי כוח ומכתב ייצוג.

בטופס עצמו מפרטים מתי, איפה ואיך קרה האירוע, רושמים עדים ומסבירים את תנאי השירות. תיאור כללי מדי מקשה על הבדיקה.

קצין התגמולים מחליט אם להכיר בפגיעה, וההחלטה נשלחת בכתב. אחרי ההכרה, הוועדה הרפואית של משרד הביטחון קובעת כמה אחוזי נכות יש בעקבות הפגיעה או המחלה שהוכרה. זה אחד מכמה סוגים של ועדות רפואיות. ההכנה דומה בעיקרה למה שמתואר במדריך איך מתכוננים לוועדה רפואית, אבל ועדה של משרד הביטחון פועלת לפי תקנות משלה.

המועד משפיע גם על התשלום. סעיף 18(א) לחוק קובע שתגמולים ישולמו מיום השחרור אם התביעה הוגשה תוך שנה ממנו, ובכל מקרה אחר מיום הגשת התביעה, זולת אם הוועדה הרפואית קבעה תאריך מאוחר יותר.

החמרת מצב או נכות מוסבת: מה מתאים לכם?

ההבדל הוא אם הפגיעה עצמה החמירה או שנוצרה פגיעה חדשה:

החמרת מצבנכות מוסבת (תקנה 9)
מה קרההפגיעה המוכרת החמירהפגיעה חדשה שנובעת מהפגיעה המוכרת
מתי מגישים6 חודשים לפחות מהוועדה האחרונה באותה פגיעהכשהתפתחה פגיעה בקשר רפואי ישיר לנכות מוכרת
מה נבדקרק הפגיעה שעבורה הוגשה הבקשההנכות החדשה בלבד, בלי דיון מחדש בנכות שהוכרה
מה מצרפיםמסמכים עדכניים שמראים את ההחמרהמסמכים עדכניים ואת הקשר לפגיעה המוכרת

החמרה מוכיחים בהשוואה: בדיקות, שינוי בטיפול או בתרופות, והשפעה גוברת על התפקוד מאז הוועדה הקודמת. אגף השיקום מציין שאם הוועדה סבורה שחל שיפור, מאפשרים למשוך את הבקשה כדי שלא יופחתו האחוזים.

נכות מוסבת מבוססת על תקנה 9 לתקנות המבחנים, שמדברת על פגימה הנובעת באופן בלתי אמצעי מפגימה מוכרת. הדוגמאות של אגף השיקום הן סוכרת שהובילה למחלת לב כלילית, תגובה נפשית חריגה למצב גופני וטיפולים כימותרפיים שגורמים לתגובות עוריות. הוועדה רשאית לדרוש אישור רפואי מתאים, ולכן חוות דעת שמקשרת בין הפגיעות היא חלק מהבקשה.

מה מקבלים אחרי ההכרה?

הזכויות נגזרות מדרגת הנכות שקובעת הוועדה הרפואית. אגף השיקום כותב שבהתאם להחלטתה ייקבעו הזכויות במשרד הביטחון, ובאתר שלו מרוכזים תחומי טיפול ושיקום, תגמולים וסיוע כלכלי, דיור, תעסוקה ולימודים, ומשפחה וילדים. את הזכאות המדויקת ואת הסכומים בודקים מול אגף השיקום, לפי הדרגה והתקנות העדכניות.

נדחתה התביעה או נקבעו אחוזים נמוכים: מה עושים?

יש שני מסלולים, לפי סוג ההחלטה, ולכל אחד מועד משלו:

על מה מערעריםלאןמועדמקור
החלטת קצין התגמולים, אם מכירים בפגיעהועדת ערעור60 ימים מהיום שההודעה הגיעה, והוועדה רשאית להאריך עד 30 יוםסעיף 33(א)
החלטת ועדה רפואית, כמה אחוזיםועדה רפואית עליונה, דרך קצין התגמולים45 יום מקבלת ההודעה, והממונה רשאי מטעמים מיוחדים להאריך בשישים ימיםתקנה 2

על החלטת ועדת הערעור אפשר לערער לבית המשפט המחוזי בנקודה משפטית בלבד, לפי סעיף 34(א). וכשמתגלות ראיות חדשות שלא היו בפני נותן ההחלטה, ומהן עולה שההחלטה בטעות יסודה, סעיף 35(א) מאפשר לקצין התגמולים לתת החלטה חדשה.

בכל מסלול מתחילים מהנימוקים. לעיתים הדחייה מתמקדת בנקודה אחת, כמו הקשר לשירות, ואז מרכזים את הראיות דווקא בה. המשרד בחריש, ואנחנו עובדים עם לקוחות מכל הארץ; את הוועדות והדיונים עושים איפה שהם נקבעים. פרטים על הטיפול בתיקים כאלה מופיעים בעמוד תביעות מול משרד הביטחון.

שאלות על הכרה כנכה צה"ל

מי זכאי להכרה כנכה צה"ל?

מי שנגרמה לו נכות מחבלה, ממחלה או מהחמרת מחלה בתקופת שירותו ועקב שירותו, לפי סעיף 1 לחוק הנכים. לחייל בשירות קבע ההגדרה צרה יותר, וההכרה נוגעת לחבלת שירות או למחלת שירות. הבדיקה נעשית לפי סוג השירות בזמן האירוע, ולכן מתחילים בבירור של מה בדיוק קרה ובאיזו מסגרת.

איך מגישים תביעה לקצין התגמולים?

ממלאים טופס דיגיטלי באתר אגף השיקום ומצרפים צילום תעודת זהות עם ספח, מסמכים רשמיים על הפגיעה ומסמכים רפואיים. כשיש, מצרפים גם תיק מקופת החולים והחלטות של הביטוח הלאומי. מי שמיוצג מצרף ייפוי כוח ומכתב ייצוג. בטופס מפרטים מתי, איפה ואיך קרה האירוע, ורושמים עדים.

האם פוסט טראומה שהתפרצה שנים אחרי השירות יכולה להיות מוכרת?

היא יכולה להיות מוכרת אם מוכח הקשר בין השירות לבין התסמינים, בדרך כלל בעזרת תיעוד האירוע, עדויות, תיעוד טיפולי וחוות דעת פסיכיאטרית. החוק קובע גם מועד: סעיף 32 מדבר על התיישנות כתום שלוש שנים מיום השחרור, למעט מחלות שנקבעה להן תקופה ארוכה יותר, ולכן בודקים את המועד לפני ההגשה.

מה ההבדל בין החמרת מצב לנכות מוסבת?

החמרת מצב היא הידרדרות של הפגיעה שכבר הוכרה, ואפשר לבקש ועדה בשלה כשחלפו 6 חודשים לפחות מהוועדה האחרונה באותה פגיעה. נכות מוסבת, לפי תקנה 9, היא פגיעה חדשה שנובעת באופן בלתי אמצעי מהפגיעה המוכרת. משרד הביטחון מביא דוגמה של סוכרת שהובילה למחלת לב כלילית.

מה עושים כשהתביעה נדחתה?

בודקים את נימוקי הדחייה ומשלימים ראיות. על החלטת קצין התגמולים מערערים לוועדת ערעור בתוך 60 ימים מהיום שבו הגיעה ההודעה, והוועדה רשאית להאריך עד 30 יום נוספים. על החלטת ועדה רפואית מערערים לוועדה הרפואית העליונה בתוך 45 יום מיום קבלת ההודעה, דרך קצין התגמולים.

האם שירות מילואים נכלל בזכאות?

כן, פגיעה או מחלה בתקופת שירות מילואים ועקב השירות נבדקות לפי חוק הנכים, וההגדרה הצרה של חבלת שירות חלה על חייל בשירות קבע. בתביעה מפרטים את תקופת השירות ואת הקשר לאירוע, ומצרפים מסמכים רשמיים כמו דוח פציעה או אישור עובדתי מהמפקד הישיר או מקצינת הנפגעים ביחידה.

נפגעתם בשירות ולא ברור מאיפה מתחילים?

השאירו שם וטלפון, ונחזור אליכם.

כתובת
האלה 2, חריש
טלפון
03-6410933
וואטסאפ
055-5648664
שעות
ראשון עד חמישי, 08:00 עד 18:00

הפרטים שתמסרו (שם, טלפון ונושא הפנייה) יישמרו אצל משרד עורכי דין צביקה עוזרי רק כדי לחזור אליכם ולטפל בפנייה, ויועברו רק לספקי התשתית של המשרד. המסירה אינה חובה, אבל בלעדיה לא נוכל לחזור אליכם. אפשר לעיין בפרטים, לתקן אותם או למחוק אותם במייל hello@edadigital.co.il. פירוט מלא: מדיניות הפרטיות.

טלפון03-6410933 וואטסאפ דברו איתנו