דמי פגיעה: כמה משלמים, לכמה זמן ואיך תובעים
דמי פגיעה הם תשלום יומי של 75 אחוזים מההכנסה שחויבה בדמי ביטוח, עד תקרה שמתעדכנת מדי שנה, למי שנפגע בעבודה ואינו מסוגל לעבוד. התשלום נמשך עד 91 ימים. את התביעה מגישים בטופס בל/211 עד 12 חודשים מיום הפגיעה, ועל תקופה שקדמה להגשה ביותר מ-12 חודשים לא משלמים.
כמה משלמים?
דמי פגיעה הם 75 אחוזים מההכנסה, עד תקרה. כך קובע סעיף 97 לחוק הביטוח הלאומי, וביטוח לאומי מפרט את החישוב.
הכנסה קובעת היא הסכום שממנו מחשבים. בלשון ביטוח לאומי: ההכנסה שחויבה בדמי ביטוח בשלושה חודשים מלאים לפני הראשון בחודש שבו הפסקתם לעבוד בגלל הפגיעה. יש גם חישוב חלופי, לפי חודש הפגיעה עד יום הפגיעה ועוד שני החודשים שלפניו. המוסד לוקח את הגבוה מהשניים.
לשכיר נכנסים לחישוב שעות נוספות, פרמיות ומענקים החייבים בדמי ביטוח, כמו ביגוד, הבראה ומשכורת 13. מי שעובד אצל כמה מעסיקים, כולם נספרים.
| דוגמה לחישוב, לפי נתוני 2026 | בשקלים |
|---|---|
| הכנסה בשלושת החודשים (סכום לדוגמה בלבד) | 30,000 |
| הכנסה ליום, חלקי 90 | 333.33 |
| דמי פגיעה ליום, 75 אחוזים | 250 |
| התקרה היומית מ-1.1.2026 | 1,314.25 |
מהסכום מנכים מס הכנסה, דמי ביטוח ודמי ביטוח בריאות.
כדאי לעבור על תלושי השכר. מי שלא קיבל שכר מלא בשלושת החודשים, בגלל סיבה מוצדקת כמו מחלה או מילואים, יכול לבקש חישוב כאילו קיבל שכר מלא, עם אישורים. גם תשלום נוסף שקיבלתם עד 11 חודשים אחרי הפגיעה, בסכום של רבע משכר המינימום או יותר, יכול להצדיק השלמה, ובקשה כזו מוגשת עד 12 חודשים מיום קבלתו. כך גם לגבי הפרשי שכר ששולמו על החודשים שלפיהם חושבו דמי הפגיעה. מגישים באופן מקוון, עם התלושים שבהם מופיע התשלום, ומי שעבד אצל כמה מעסיקים שולח תלושים מכל אחד בנפרד.
מה משתנה כשההכנסה לא פשוטה?
הכללים של ביטוח לאומי משתנים לפי צורת ההעסקה:
| מצב | איך מחשבים |
|---|---|
| שכיר אצל כמה מעסיקים | לפי ההכנסות מכל המעסיקים, גם אם נפגעתם אצל אחד מהם |
| שכיר שהוא גם עצמאי | לפי שני מקורות ההכנסה. ההכנסה כעצמאי נספרת רק אם בזמן הפגיעה הייתם רשומים כעצמאים ושילמתם דמי ביטוח במועד |
| עצמאי | לפי ההכנסות בשנת המס השוטפת |
| אי כושר חלקי לפי אישור רפואי מקופת החולים, כשמספר השעות צומצם | דמי פגיעה מופחתים, ולא יותר משמונה שעות ליום |
| חזרה לעבודה חלקית אצל מעסיק מסוים | אין תשלום על השעות שעבדתם, ויש תשלום על שעות ההיעדרות בכל יום |
לכמה זמן?
דמי הפגיעה נועדו לפצות על אובדן הכנסה מעבודה, כשכיר או כעצמאי, בתקופה שבה לא עבדתם ונזקקתם לטיפול רפואי. הם משולמים עד 13 שבועות, כלומר 91 ימים, רצופים או לא, החל מהיום שאחרי הפגיעה. תקופת אי כושר היא הימים שבהם, לפי סעיף 92, לא יכולתם לעבוד בעבודתכם או בעבודה מתאימה אחרת, לא עבדתם בפועל, ונזקקתם לטיפול, לשיקום או להחלמה.
מי משלם ועל איזה יום, לפי ביטוח לאומי וסעיף 93:
| יום | נעדרתם פחות מ-12 ימים | נעדרתם 12 ימים או יותר |
|---|---|---|
| יום הפגיעה | המעסיק משלם | המעסיק משלם |
| היום הראשון והשני אחריו | אין תשלום | ביטוח לאומי משלם |
| מהיום השלישי אחריו | ביטוח לאומי משלם | ביטוח לאומי משלם |
| היום ה-92 ואילך | אין דמי פגיעה | אין דמי פגיעה |
ביטוח לאומי נותן דוגמה: מי שנפגע ב-1.6.23 ונעדר עד 8.6.23 זכאי לדמי פגיעה מ-4.6.23 עד 8.6.23. עצמאי מקבל דמי פגיעה לפי תקופת אי הכושר, בניכוי 12 ימי ההיעדרות הראשונים.
את 12 הימים הראשונים המוסד גובה מהמעסיק, חוץ ממעסיק במשק בית. התשלום מגיע אליכם בכל מקרה.
מי שחזר לעבודה חלקית מקבל תשלום על השעות שנעדר, עד שמונה שעות ליום. סעיף 102 קובע שמינית מדמי הפגיעה לכל שעה.
אחרי 91 ימים, מי שעדיין לא מסוגל לעבוד או שנשארה לו נכות עובר למסלול אחר. זו נכות מעבודה, שתובעים בטופס בל/200. ביטוח לאומי ממליץ להגיש אותה למי שיש בידיו אישורים רפואיים לתקופה שמעבר ל-91 הימים. שם תוזמנו לוועדה רפואית שתקבע אחוזי נכות עקב הפגיעה, וגם מי שחזר לעבודה ונשארה לו נכות יכול לתבוע.
למי מגיע?
לשכיר, ולעצמאי שרשום בביטוח לאומי ושילם דמי ביטוח בזמן, כשהפגיעה היא תאונת עבודה לפי ביטוח לאומי. עצמאי מקבל סכום מופחת ב-12 ימי ההיעדרות הראשונים.
הרשימה של מה שנחשב פגיעה בעבודה רחבה ממה שנדמה. היא כוללת עבודה מהבית, כשהפגיעה אירעה תוך כדי העבודה ובגללה, תקיפה תוך כדי העבודה ובגללה, והפסקת אוכל שנקבעה על דעת המעסיק ואינה עולה על שלוש שעות. המילים “תוך כדי ועקב” הן שני תנאים, ובשניהם צריך לעמוד.
עוד נכללים ברשימה, בתנאים שכתובים שם: פעולה בשעת העבודה להצלת גוף או רכוש, פעילות של חבר ועד עובדים במסגרת התפקיד, ופגיעה נפשית עקב “אירוע מיוחד” בעבודה. גם הפסקה בדרך לעבודה לא תמיד מוציאה מהכיסוי: ביטוח לאומי מונה תפילת בוקר בציבור, והבאת ילד עד גיל 10 לגן או למעון והחזרתו משם.
יש גם מי שהחוק מוציא. סעיף 95 קובע שמבוטח שמעסיקו משלם דמי ביטוח מופחתים לפי סעיף 343 לא מקבל דמי פגיעה מהמוסד, אלא תמורה מהמעסיק. לפי סעיף 96, לאסיר או לעציר לא משולמים דמי פגיעה.
זה לא חייב להיות אירוע אחד וחד. פגיעה מצטברת בעבודה נבדקת בתנאים משלה, וטופס בל/211 כולל לה סימון נפרד. גם תאונה בדרך לעבודה יכולה להיכנס, לפי תנאים של מסלול וסטייה ממנו.
איך מגישים?
בטופס בל/211, עד 12 חודשים מיום הפגיעה. אפשר להגיש באינטרנט, בדואר, בפקס או בתיבה בסניף הקרוב למגורים. ביטוח לאומי ממליץ להגיש מוקדם ככל האפשר, ומזהיר שהגשה באיחור עלולה לפגוע בזכאות.
לפני כן צריך טיפול רפואי מסודר. שכיר מקבל מהמעסיק טופס בל 250, ועצמאי ממלא בל/283, ושניהם פונים למחלקת תאונות עבודה בקופה.
מה מצרפים:
- דוח מיון או תעודה רפואית ראשונה, עם אבחנה ותקופת אי כושר.
- תלושי שכר, מכל מקומות העבודה, כשעובדים ביותר מאחד.
- אישורים על היעדרות בשלושת החודשים שלפני הפגיעה, אם הייתה מסיבות שלא בשליטתכם.
- בתאונת דרכים: דוח משטרה, העתק פוליסת ביטוח והעתק התביעה למבטח.
- עובד זר: צילום דרכון, היתר העסקה ואישור בנק על חשבון שמתנהל על שמו.
- מתנדב: טופס הפניה מהגוף המוסמך, תעודת מתנדב או כרטיס מתנדב.
- תביעה שמוגשת על ידי אפוטרופוס: צו אפוטרופסות.
בטופס יש חלק למעסיק, שממלא את סעיפים 1 עד 5 בעמודים 5 ו-6 וחותם. עצמאי שנפגע מחוץ לעסק מצרף הוכחה לכך. עורך דין מייצג מזין ייפוי כוח במערכת המייצגים של ביטוח לאומי או בטופס בל/73. טופס לא חתום, או טופס בלי חומר רפואי, מוחזר בלי טיפול, וזו דרך בטוחה לאבד זמן.
מה ממלאים בטופס?
רוב התשובות כבר ידועות לכם. מה שקובע הוא הדיוק בסעיף שמתאר את הפגיעה, ושם כדאי להשקיע:
| סעיף בבל/211 | מה נדרש |
|---|---|
| 1, סוג האירוע | תאונה בעבודה, או מחלת מקצוע ומיקרוטראומה עם פירוט |
| 3, מקום העבודה | שכיר או עצמאי, שם המעסיק או העסק, סוג העיסוק והתפקיד |
| 4, שעות ומצב אחרי הפגיעה | שעות העבודה, האם נעדרתם, האם חזרתם לעבודה מלאה או חלקית, מאיזה תאריך ובכמה שעות |
| 5, פרטי הפגיעה | תיאור, תאריך, שעה ומקום: בדרך לעבודה, בדרך חזרה, תוך כדי עבודה, עבודה מהבית, תאונת דרכים או תאונה בבניין. בפגיעה בדרך גם תיאור המסלול, ואם היה עד, השם והטלפון שלו |
| 6, טיפול רפואי | האיבר שנפגע, הצד, מהות החבלה, מי טיפל לראשונה, ותאריך ושעת הטיפול |
| 7, ייצוג | האם התביעה מוגשת על ידי גוף מייצג: עורך דין, עמותה, חברת מימוש זכויות או אחר |
| 8, חשבון בנק | לאן ישולם הכסף. תביעה שאושרה משולמת לחשבון הזה, ולכן בודקים את הפרטים פעמיים |
| 9, הצהרה וחתימה | תביעה לא חתומה תוחזר בדואר ותיחשב כאילו לא הוגשה |
תיאור הפגיעה צריך להתאים למה שנכתב בדוח המיון ובתעודה הרפואית. פער בין המסמכים הוא דבר שפקיד התביעות יראה.
בחלק של המעסיק נדרשים פרטי השכר בארבעת החודשים שקדמו להפסקת העבודה, עם כל רכיבי השכר, התוספות החד פעמיות, ההפרשים והמענקים. שם גם מסומן אם נעדרתם בשלושת החודשים שלפני הפגיעה, ממתי ועד מתי ולמה. כדאי לעבור על החלק הזה מול התלושים לפני ההגשה, כי ממנו נגזר החישוב של 75 האחוזים.
מה קורה אחרי ההגשה?
הזמן המשוער לטיפול שמופיע בטופס הוא 60 ימים. במחלות מקצוע הוא לא חל. בינתיים אפשר לעקוב אחרי התביעה באתר האישי, ושם מופיעה גם ההודעה על ההחלטה ואישור ההכרה בפגיעה.
תביעה שאושרה משולמת על סמך אישורים רפואיים, עד 91 ימים מיום הפגיעה, לחשבון שרשמתם או למעסיק. עם אישור ההכרה והקבלות על הטיפול פונים לקופת החולים לקבלת החזר על הוצאות שקשורות לפגיעה.
מי שתבע בגלל הפגיעה גם צד שלישי שאינו המעסיק, למשל חברת ביטוח, צריך להודיע על כך למחלקת נפגעי עבודה בסניף הקרוב למגורים.
מה ההבדל בין מעסיק שמשלם ל”סידור”?
יש מעסיק שמציע לשלם את ימי ההיעדרות ישירות ולא לדווח. בהתחלה זה נראה כמו פתרון נוח. הבעיה מתגלה כמה חודשים אחר כך, כשנשארה מגבלה ואין אף מסמך שקושר אותה לעבודה.
זה שונה ממעסיק שקיבל הרשאה לפי תקנה 22. שם יש מסלול מסודר: המעסיק משלם בשם המוסד, לא פחות ממה שהיה מגיע, ואי אפשר לקבל גם ממנו וגם מביטוח לאומי. הבעיה היא התשלום בלי דיווח.
תקנה 9 מטילה את החובה להודיע על הפגיעה על הנפגע. כלומר ההודעה בידיים שלכם, גם כשהמעסיק מציע להסתדר אחרת. הודעה שהגיש מישהו אחר בשמכם תקפה, ופוטרת אתכם מהחובה.
תקנה 10 מטילה על המעסיק לאשר בהודעה, לפני הגשתה, עובדות על המעסיק, על נסיבות הפגיעה, על השכר ועל ההיעדרות. מעסיק שחולק על עובדה רושם זאת בהודעה, ומחלוקת כזו היא לא סיבה לוותר על ההגשה.
התביעה נדחתה, ומה עכשיו?
על דחייה של דמי פגיעה מערערים לבית הדין האזורי לעבודה, עד 12 חודשים מיום קבלת ההחלטה. ועדת תביעות היא אפשרות נוספת: ממלאים טופס בל/910, עד שישה חודשים מתאריך מכתב הדחייה. היא מתכנסת אחת לחודש, הדיון מתקיים בלי נוכחות הפונה, והיא ממליצה בלבד. היא גם לא עוצרת את הספירה של בית הדין, ולכן מי שפונה אליה ממשיך לעקוב אחרי מועד 12 החודשים. בעניינים רפואיים, או בהחלטה שנשענה על התייעצות רפואית, היא לא דנה בכלל.
מי שפונה לבית הדין יכול לבקש סיוע משפטי מהלשכות לסיוע משפטי של משרד המשפטים. מי שמערער בלי ייצוג יכול להגיש את המסמכים בכל בית דין לעבודה בארץ, והם יועברו לבית הדין המוסמך. על פסק דין של בית הדין האזורי אפשר לערער לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.
קוראים את מכתב הדחייה ומשווים אותו לטופס שמילא המעסיק, לדוח המיון ולתעודה הראשונה.
המשרד בחריש, ואנחנו עובדים עם לקוחות מכל הארץ; את הוועדות והדיונים עושים איפה שהם נקבעים. מי שרוצה לראות את התמונה המלאה, מההכרה בפגיעה ועד הנכות, ימצא אותה בעמוד על תאונות עבודה וביטוח לאומי.
שאלות על דמי פגיעה וטופס 211
כמה דמי פגיעה משלמים ליום?
ביטוח לאומי משלם 75 אחוזים מההכנסה שחויבה בדמי ביטוח, מחולקת ב-90, עד תקרה יומית. התקרה מ-1.1.2026 מופיעה בטבלה שבמדריך. החישוב נעשה לפי שלושת החודשים המלאים שלפני הפגיעה, או לפי חודש הפגיעה עד יום הפגיעה ועוד שני החודשים שלפניו, והגבוה מהשניים הוא הקובע.
מה זה טופס 211?
טופס בל/211 הוא התביעה לתשלום דמי פגיעה, והוא משמש גם הודעה על הפגיעה בעבודה לביטוח לאומי. שכיר ממלא את חלקו, והמעסיק ממלא את החלק שלו ומאשר. המהדורה שפתחנו מסומנת 11.2026. טופס לא חתום, או טופס שאין אליו מסמכים רפואיים, מוחזר בלי טיפול.
מי משלם את 12 הימים הראשונים?
ביטוח לאומי משלם לכם, ואחר כך גובה מהמעסיק את 12 הימים הראשונים, לפי סעיף 94 לחוק. יוצא מהכלל מעסיק במשק בית. את יום הפגיעה משלם המעסיק ישירות. מי שעובד אצל מעסיק שקיבל הרשאה מביטוח לאומי מקבל את התשלום דרכו, ולא יכול לקבל פעמיים.
מי שחזר לעבודה חלקית זכאי לתשלום?
כן, ביטוח לאומי משלם על השעות שנעדרתם, עד שמונה שעות ליום, כשחזרתם לעבודה חלקית בגלל הפגיעה. סעיף 102 לחוק קובע תשלום של שמינית מדמי הפגיעה היומיים על כל שעה. גם לתשלום החלקי יש תקרה של 13 שבועות לכל פגיעה, לכן עוקבים אחרי מספר הימים.
מה קורה אחרי 91 ימים?
דמי הפגיעה נפסקים, ומי שנשאר בלתי מסוגל לעבוד או חזר ונשארה לו נכות מגיש תביעה בטופס בל/200 לנכות מעבודה. זה מסלול אחר, עם ועדה רפואית וקביעת אחוזים. כדאי להכין אותו לפני שהתקופה מסתיימת, כדי לא ליצור פער בתשלומים בין שני ההליכים.
יש גם ביטוח פרטי. זה משנה?
תביעה לחברת ביטוח פרטית לא מונעת תביעה לביטוח לאומי, כך כותב המוסד בעמוד ההגשה. מה שכן צריך לעשות הוא לדווח למחלקה לנפגעי עבודה כשמוגשת תביעה נגד צד שלישי. בתאונת דרכים ביטוח לאומי מבקש לצרף דוח משטרה, העתק פוליסת ביטוח והעתק התביעה שהוגשה למבטח.
עברו יותר מ-12 חודשים. נגמר?
לא בהכרח, אבל התשלום נפגע. סעיף 296 לחוק וטופס בל/211 קובעים שאין תשלום עבור תקופה שקדמה ביותר מ-12 חודשים להגשת התביעה. טופס בל/211 מפנה מי שנשארה לו נכות לתביעה נפרדת בטופס בל/200, ולכן בהגשה מאוחרת כדאי לעבור על התיק ולבדוק את שני המסלולים לפני שמגישים.
מקורות
- חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, ויקיטקסטנבדק: נובמבר 2026
- חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], רשומות, ספר החוקיםנבדק: נובמבר 2026
- תקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), ויקיטקסטנבדק: נובמבר 2026
- ביטוח לאומי: נפגעי עבודהנבדק: נובמבר 2026
- ביטוח לאומי: מהי פגיעה בעבודהנבדק: נובמבר 2026
- ביטוח לאומי: דמי פגיעהנבדק: נובמבר 2026
- ביטוח לאומי: שיעור דמי הפגיעה ליוםנבדק: נובמבר 2026
- ביטוח לאומי: תשלום דמי הפגיעהנבדק: נובמבר 2026
- ביטוח לאומי: אופן הגשת תביעה לדמי פגיעהנבדק: נובמבר 2026
- טופס בל/211, תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה (11.2026)נבדק: נובמבר 2026
- ביטוח לאומי: בתי הדין האזוריים לעבודהנבדק: נובמבר 2026
- ביטוח לאומי: ועדת תביעותנבדק: נובמבר 2026
נפגעתם בעבודה ולא ברור מה להגיש?
השאירו שם וטלפון, ונחזור אליכם.
- כתובת
- האלה 2, חריש
- טלפון
- 03-6410933
- וואטסאפ
- 055-5648664
- שעות
- ראשון עד חמישי, 08:00 עד 18:00