עורך דין תאונות דרכים
מה מגיע לכם אחרי תאונה, מי משלם, ומה בודקים לפני שחותמים
אחרי תאונת דרכים הזכות לפיצוי על נזקי גוף קיימת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חוק הפלת"ד), גם בלי להוכיח מי אשם. בדרך כלל משלמת חברת ביטוח החובה של הרכב, ובמקרים שהחוק מונה משלמת קרנית. מה עושה עורך דין תאונות דרכים? אנחנו מרכזים את המסמכים הרפואיים, מגישים את התביעה, וכשהתיק מגיע לבית המשפט מייצגים אתכם שם.
מתי פונים לעורך דין תאונות דרכים?
רוב מי שמגיעים לכאן נמצאים כמה ימים או כמה שבועות אחרי התאונה. כבר היה מיון, אולי כבר התקשרו מחברת הביטוח, ועוד לא ברור מה עושים עכשיו. המצב שלכם קובע מי משלם, ולכן כדאי לזהות אותו קודם:
- נהגים שנפגעו ברכב שלהם, גם כשהם אלה שגרמו לתאונה.
- נוסעים ברכב פרטי, במונית, באוטובוס או ברכב של מקום העבודה.
- הולכי רגל שרכב פגע בהם, על המדרכה, במעבר החצייה או בחניון.
- רוכבים על שני גלגלים: אופנוע, אופניים, אופניים חשמליים או קורקינט חשמלי.
- נפגעי “פגע וברח” ומי שנפגעו מרכב בלי ביטוח חובה תקף.
ויש מי שמגיעים בשלב מאוחר יותר: אחרי שהגיעה הצעה מחברת הביטוח ולא ברור מה היא כוללת, או אחרי שעברו כמה שנים ורוצים לדעת אם עוד אפשר לתבוע. גם אז בודקים, והמועדים מפורטים בשאלות הנפוצות למטה.
גם בני משפחה מגיעים לעמוד הזה, בדרך כלל כשהנפגע עוד בטיפול. הם יכולים להתחיל לאסוף מסמכים ולשאול שאלות, וההחלטות נשארות אצל הנפגע.
מה הזכויות של נפגעי תאונות דרכים?
החוק המרכזי הוא חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל”ה-1975. סעיף 2 קובע שהמשתמש ברכב מנועי “חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה מעורב הרכב”. אין בו מבחן של אשמה. מי שחייב בפועל הוא חברת הביטוח שמכסה את הרכב בביטוח חובה.
ההגדרה של “נזק גוף” בסעיף 1 רחבה: מוות, מחלה, פגיעה או ליקוי גופני, נפשי או שכלי. גם פגיעה נפשית או שכלית בלבד, בלי פגיעה גופנית, נכללת בהגדרה.
יש חריגים, והם כתובים בסעיף 7. מי שגרם לתאונה בכוונה לא זכאי לפיצוי לפי החוק. גם מי שנהג בלי רישיון נהיגה לאותו רכב (עם חריגים מצומצמים, למשל רישיון שפקע רק כי לא שולמה אגרה), ומי שנהג בלי ביטוח חובה. וכשהנפגע נופל באחד החריגים, בני המשפחה שהיו תלויים בו יכולים לתבוע (סעיף 7ב).
ובתאונה שבה אדם נהרג, החוק נותן זכות תביעה לבני המשפחה שהיו תלויים בו. זו תביעה עם כללים משלה, ובשיחה עם המשפחה מתחילים ממנה ולא מהשאלה מי אשם.
על מה מקבלים פיצוי?
סעיף 4 מפנה לראשי הנזק של דיני הנזיקין. בפועל בודקים את הפסד ההשתכרות עד היום ובעתיד, הוצאות רפואיות ונסיעות, עזרה של אחרים בבית ובטיפול, וכאב וסבל. לחלק מראשי הנזק יש בחוק תקרות ונוסחאות חישוב, והם תלויים בנכות ובהכנסה של כל נפגע. בעמוד הזה אין סכומים, ולא בכדי: שני אנשים באותה תאונה יכולים לקבל תוצאה שונה לגמרי.
עוד זכות שכדאי להכיר היא תשלום תכוף (סעיף 5). מי שחייב בפיצויים צריך לשלם, עד 60 ימים מקבלת דרישה בכתב, הוצאות שהוצאתם על הטיפול הרפואי (יש חריג לשירותים שמגיעים לכם ממילא בביטוח הבריאות), ובמקרים מסוימים גם תשלומים חודשיים עד ההחלטה הסופית. את התשלום הזה צריך לדרוש, בכתב ועם המסמכים. אם עברו 60 הימים והוא לא הגיע, סעיף 5א מאפשר להגיש בקשה לתשלום תכוף לבית משפט השלום, גם בנפרד מהתביעה העיקרית. אם התביעה העיקרית כבר הוגשה, הבקשה מוגשת לאותו בית משפט.
מי משלם, לפי המצב?
סעיף 3 קובע שבתאונה עם כמה כלי רכב, כל נוהג אחראי לנזקי הגוף של מי שנסע ברכב שלו. סעיף 12 מונה את המקרים שבהם משלמת קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. מכאן הטבלה:
| המצב שלכם | מי משלם בדרך כלל | המקור |
|---|---|---|
| נהגתם ונפגעתם, עם ביטוח חובה תקף | חברת ביטוח החובה של הרכב שבו נהגתם, גם אם אתם גרמתם לתאונה | סעיפים 2 ו-3(א) |
| נסעתם כנוסעים | חברת ביטוח החובה של הרכב שבו נסעתם, ולא של הרכב השני | סעיף 3(א) |
| הייתם הולכי רגל | חברת ביטוח החובה של הרכב שפגע בכם. כשהיו מעורבים כמה רכבים, כל הנוהגים אחראים יחד | סעיפים 2 ו-3(ב) |
| רכבתם על אופנוע | חברת ביטוח החובה של האופנוע | סעיפים 2 ו-3(א) |
| רכבתם על אופניים או קורקינט | תלוי מי היה מעורב ואיזה ביטוח היה | סעיפים 1 ו-2 |
| הנהג הפוגע ברח ולא ידוע מי הוא | קרנית | סעיף 12(א)(1) |
| לרכב הפוגע לא היה ביטוח, או שהביטוח לא כיסה את השימוש | קרנית | סעיף 12(א)(2) |
| חברת הביטוח של הרכב נמצאת בפירוק | קרנית | סעיף 12(א)(3) |
| נהגתם בלי ביטוח חובה | אין זכאות לפי החוק (סעיף 7(5)). חריג: מי שנהג ברשות הבעלים, לא ידע שאין ביטוח וגם לא היה סביר שיידע, יכול לפנות לקרנית (סעיף 7א) | סעיפים 7 ו-7א |
| נפגעתם בטעינה או בפריקה של מטען כשהרכב עמד | לפי ההגדרה זה לא “שימוש ברכב מנועי”, ולכן בדרך כלל זו לא תאונת דרכים. אם זה קרה בעבודה, בודקים את המסלול של תאונות עבודה | סעיף 1 |
לפעמים לא ברור בכלל באיזו חברה מבוטח הרכב שהיה מעורב. לקרנית יש שירות לאיתור מבטח לרכב, וכדאי להכיר אותו.
איך מטפלים בתיק תאונת דרכים?
תביעת תאונת דרכים מתחילה בשאלה מי משלם, ורק אחר כך בשאלה על מה. כך נראית העבודה בתיק כזה:
1. שיחה ראשונה. מה קרה, מתי, איפה הייתם (נהג, נוסע, הולך רגל), מה כבר הוגש, ומה חברת הביטוח אמרה עד עכשיו.
2. בדיקה. ביום הראשון מבקשים בדרך כלל שלושה דברים: אישור משטרה על התאונה או מספר הדיווח, סיכום הביקור במיון או מקופת החולים, ותעודת ביטוח החובה של הרכב.
3. תביעה. פנייה מסודרת לחברת הביטוח או לקרנית עם המסמכים. כשצריך, תביעה בבית המשפט.
4. בית המשפט, כשהתיק מגיע לשם. אנחנו מייצגים אתכם בדיון ומעדכנים בכל שלב: מה הוגש, מה התשובה, ומה הצעד הבא. את הנכות הרפואית בודק בדרך כלל גורם רפואי שבית המשפט ממנה, והצדדים לא מביאים חוות דעת נוספת בלי רשות (סעיף 6א). לכן ההכנה של התיעוד הרפואי לפני המינוי היא חלק גדול מהעבודה.
למה אישור המשטרה כל כך חשוב? לפי דף השירות של משטרת ישראל ב-gov.il, האישור המשטרתי הוא תנאי להגשת תביעה לחברות הביטוח. דיווח מקוון אפשרי רק כשאין נפגעים, או כשהנפגעים טופלו ושוחררו ממוסד רפואי בפרק זמן של עד 24 שעות. בכל מקרה אחר מתקשרים ל-110 או ניגשים לתחנת משטרה. ופרט שקל לפספס: דיווח מקוון שנשלח בלי מסמכים רפואיים מסווג כתאונת נזק בלבד, ולא כתאונת דרכים. לפי אותו דף, לסיווג הזה יכולה להיות משמעות בהליכים מול חברות הביטוח.
אילו טעויות קורות בשבועות הראשונים אחרי התאונה?
חתימה על מסמך שסוגר את התביעה. לא כל טופס של חברת ביטוח הוא בעיה. ויתור על סודיות רפואית, למשל, הוא חלק רגיל מתביעה, וגם קרנית מבקשת אותו בערכת המסמכים שלה. הבעיה היא מסמך שנקרא לפעמים “כתב קבלה ושחרור” או “כתב ויתור”: מי שחותם עליו מוותר בדרך כלל על כל טענה נוספת מאותה תאונה. קוראים אותו עד הסוף לפני שחותמים.
פשרה מהירה, לפני שהמצב הרפואי התייצב. הצעה בשבועות הראשונים נשענת על מה שידוע באותו רגע. אם אחרי חצי שנה מתברר שהכאב בגב לא עובר, הפשרה כבר חתומה.
פערים בתיעוד הרפואי. מי שהלך למיון, הרגיש טוב יותר ולא חזר לטיפול חודשיים, יתקשה אחר כך לקשר את התלונות של היום לתאונה. מה שעוזר הוא תיעוד רפואי רציף אצל הגורם המטפל, כולל כל ביקור, הפניה וקבלה.
דיווח שנדחה או נשלח חסר. בלי דיווח למשטרה אין אישור משטרתי, ובלי מסמכים רפואיים הדיווח המקוון נרשם כתאונת נזק בלבד.
ההנחה ש”הביטוח יטפל בזה”. חברת ביטוח החובה היא הצד שמשלם את הפיצוי. היא לא מייצגת אתכם, והנציג שמתקשר אליכם עובד בשבילה. כדאי לדעת את זה לפני השיחה הראשונה איתו.
נפגעתם בדרך לעבודה?
ביטוח לאומי מכיר בתאונה בדרך מהבית לעבודה, מהעבודה הביתה או בין שני מקומות עבודה כתאונת עבודה, “כולל תאונת דרכים”. כלומר יש שני מסלולים במקביל: תביעה לביטוח לאומי כנפגעי עבודה, ותביעה לחברת ביטוח החובה לפי חוק הפיצויים. הסדר ביניהם משנה. לפי סעיף 6ב, נכות שנקבעה לפי חוק אחר, למשל בוועדה הרפואית של ביטוח לאומי, מחייבת גם בתביעת תאונת הדרכים כשהיא נקבעה לפני שמיעת הראיות, ובית המשפט מתיר לסתור אותה רק מטעמים מיוחדים. לכן ההכנה לוועדה היא חלק מהתיק הזה. על המסלול של ביטוח לאומי: בעמוד תאונות עבודה.
מי שיש לו גם ביטוח תאונות אישיות פרטי יכול לבדוק גם אותו. זו פוליסה נפרדת עם תנאים משלה, ועליה בעמוד תביעת ביטוח תאונות אישיות.
שאלות נפוצות
אפשר לתבוע גם כשהנהג שנפגע אשם בתאונה?
ברוב המקרים כן. חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים נותן פיצוי על נזקי גוף בלי קשר לשאלה מי אשם, ונהג שנפגע תובע את חברת ביטוח החובה של הרכב שלו. החריגים כתובים בסעיף 7: למשל מי שגרם לתאונה בכוונה, נהג בלי רישיון לאותו רכב או בלי ביטוח חובה. בשיחה הראשונה בודקים אם אחד מהם נוגע למקרה שלכם.
מי משלם את הפיצוי?
בדרך כלל חברת ביטוח החובה של הרכב שבו נסעתם, ואם הייתם הולכי רגל, של הרכב שפגע בכם. קרנית משלמת כשלא ידוע מי הנהג, כשלרכב לא היה ביטוח שמכסה, או כשחברת הביטוח בפירוק. הטבלה למעלה מפרטת את המצבים לפי סעיפי החוק.
נפגעתם על קורקינט חשמלי. גם זו תאונת דרכים?
התשובה תלויה בפרטים: האם היה מעורב רכב מנועי, איזה כלי הייתם עליו, ואיזה ביטוח היה לכל אחד. החוק לא מזכיר קורקינט בשם. סעיף 1 מדבר על רכב שנע בכוח מכני ועיקר ייעודו תחבורה יבשתית, ולכן בודקים את הנסיבות לפני שמחליטים למי מגישים.
התאונה הייתה בדרך לעבודה. למי פונים?
בדרך כלל לשניהם: לביטוח לאומי כתאונת עבודה, ולחברת ביטוח החובה של הרכב. ביטוח לאומי מכיר בתאונה בדרך לעבודה וממנה, כולל תאונת דרכים. נכות שנקבעה בוועדה הרפואית של ביטוח לאומי לפני שמיעת הראיות מחייבת לפי סעיף 6ב גם בתביעה מול הביטוח, ולכן כדאי לתכנן את שני המסלולים יחד ולא אחד אחרי השני.
כמה זמן יש להגיש תביעה?
שבע שנים, לפי סעיף 5 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958. התקופה מתחילה ביום שבו נולדה העילה, ובתאונת דרכים זה בדרך כלל יום התאונה. לנפגעים קטינים יש כלל נפרד: לפי סעיף 10, הזמן שעד גיל 18 לא נספר.
חברת הביטוח הציעה פשרה. כדאי לקבל?
קודם מבינים על מה ההצעה מבוססת: איזו נכות הניחו, אילו הפסדי הכנסה והוצאות נכללו בה, ומה נשאר בחוץ. חתימה על פשרה סוגרת בדרך כלל את התביעה כולה, גם אם המצב הרפואי משתנה אחר כך. אם ההצעה הגיעה לפני שהטיפול הרפואי הסתיים, כדאי לבדוק קודם אם התמונה הרפואית כבר ברורה.
מה קורה כשהנהג הפוגע ברח או לא היה מבוטח?
פונים לקרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. לפי סעיף 12, היא משלמת לנפגע שזכאי לפיצוי ואין לו ממי לתבוע: כשלא ידוע מי הנהג, כשלרכב לא היה ביטוח שמכסה או כשחברת הביטוח בפירוק. התביעה לקרנית מוגשת בטופס שלה, עם ערכת מסמכים וויתור על סודיות רפואית.
המדריכים בנושא
נפגעתם בתאונת דרכים?
בודקים יחד מה מגיע לכם, לפני שחותמים על משהו. השאירו שם וטלפון, ונחזור אליכם.
- כתובת
- האלה 2, חריש
- טלפון
- 03-6410933
- וואטסאפ
- 055-5648664
- שעות
- ראשון עד חמישי, 08:00 עד 18:00