תאונת קורקינט חשמלי או אופניים: מי משלם על הפגיעה
בתאונת קורקינט חשמלי או אופניים, מי שמשלם תלוי קודם כל בשאלה אם היה מעורב רכב מנועי. נפגעתם מרכב: פונים לביטוח החובה שלו, ואם אין, לקרנית, בתנאי החוק. אופניים חשמליים תקניים אינם רכב מנועי לפי פסק דין מ-2020, ובקורקינט חשמלי השאלה עדיין תלויה בנסיבות.
מה קובע מי משלם?
שלוש שאלות קובעות: האם היה מעורב רכב מנועי, איזה כלי הייתם עליו, ואיזה ביטוח היה לכל אחד. החוק לא מזכיר קורקינט בשם.
תאונת דרכים, לפי סעיף 1 לחוק, היא מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה. ומי שיש לו עילה לפי החוק הזה, סעיף 8 קובע שהיא הדרך היחידה שלו לתבוע על נזק הגוף, למעט מי שנפגע במתכוון מאדם אחר.
הטבלה הזו היא נקודת הפתיחה. היא נכונה לנובמבר 2026, ולכל שורה יש נסיבות שיכולות לשנות אותה:
| מה קרה | מי היה מעורב | איזה ביטוח | למי פונים | מה עדיין פתוח |
|---|---|---|---|---|
| רכב פגע ברוכב קורקינט או אופניים | רכב מנועי ורוכב | ביטוח החובה של הרכב | חברת הביטוח של הרכב | אם הנהג לא ידוע או לא מבוטח: קרנית, לפי סעיף 12 |
| נפילה לבד מאופניים חשמליים תקניים | רק הרוכב | בדרך כלל אין ביטוח חובה | פוליסת תאונות אישיות, אם יש | נסיעה בעבודה או אליה: בודקים ביטוח לאומי |
| נפילה לבד מקורקינט חשמלי | רק הרוכב | אין חובה לפי סקירת הכנסת מ-2022 | פוליסת תאונות אישיות, אם יש | הסיווג של הקורקינט לא הוכרע בפסק הדין מ-2020 |
| אופניים חשמליים שעברו שינוי במנוע | תלוי אם היה רכב נוסף | תלוי במעורבים | לפי מי שהיה מעורב | השופט עמית: נתוני היצרן קובעים. נבדק גם מול הפוליסה |
| אופנוע קטן או אופנוע חשמלי | נהג האופנוע | חובה לבטח | המבטח של האופנוע, או קרנית בתנאי החוק | בלי ביטוח, סעיף 7 מגביל מי זכאי |
| הולך רגל נפגע מאופניים תקניים או מקורקינט | רוכב והולך רגל | בדרך כלל אין ביטוח חובה | הפוגע, בתביעה לפי דין אחר | זיהוי הפוגע וביטוח צד שלישי שלו, אם יש |
מי שנסע במסגרת העבודה או בדרך אליה בודק גם פגיעה בעבודה לפי ביטוח לאומי. זה מסלול נפרד מכל מה שבטבלה.
מה נחשב רכב מנועי?
רכב מנועי, לפי סעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, הוא “רכב הנע בכוח מיכני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית”. ההגדרה כוללת רכבת, טרקטור ורכב נגרר, ומוציאה מתוכה כיסא גלגלים ועגלת נכים.
בנוסח המקורי של החוק מ-1975 נכללו במפורש “אופניים ותלת-אופן עם מנוע עזר”. הביטוי ירד בתיקון מאוחר, ומכאן נולדה המחלוקת.
למה הסיווג הזה כל כך חשוב? בית המשפט העליון הסביר שהוא קובע את סוג התביעה, את זהות מי שחייב בפיצוי, ומשפיע גם על גובה הפיצוי. ואם כלי נחשב רכב מנועי, חלה על השימוש בו גם חובת ביטוח. פסק הדין מציין שבכל הכרעה אחד הצדדים יישאר מחוץ לחוק הפיצויים.
מה הכריע בית המשפט העליון על אופניים?
בע”א 7023/19 עזבון המנוח גבריאל אסולין נ’ וליד דרויש, מ-12.10.2020, קבע הרוב שאופניים חשמליים תקניים אינם רכב מנועי לפי חוק הפיצויים. השופטת ברק-ארז הייתה בדעת מיעוט. בקשה לדיון נוסף נדחתה ב-4.3.2021.
התשובה תלויה במילה “תקניים”. אלה התנאים של “אופניים עם מנוע עזר” בתקנות התעבורה, לאופניים שנרכשו מ-1.7.2014:
| דרישה | מה קובעות התקנות |
|---|---|
| הספק המנוע | עד 250 וואט |
| מהירות | המנוע מפסיק לפעול כשהמהירות עולה על 25 קמ”ש |
| מצערת | מותרת רק אם היא מפסיקה לפעול כשהנסיעה עולה על 6 קמ”ש |
| תקן | ת”י 15194 |
| סימון | מספר שלדה, הכיתוב “אופניים עם מנוע עזר” ותווית על השלדה |
| רוכב | גיל 16 לפחות |
התקנות אוסרות גם לשנות את מבנה האופניים כך שיפסיקו להתאים לתווית. השופט עמית התייחס גם לאופניים שעברו שינוי, וכתב ש”המבחן הקובע הוא נתוני היצרן”. לדבריו, שינוי לא חוקי לא הופך אותם לרכב מנועי, והמחיר של מי ששינה הוא פלילי.
בפסק הדין נאמר גם שאופנוע קטן או אופנוע חשמלי הם רכב מנועי, בלי מחלוקת.
מה לגבי קורקינט חשמלי?
פסק הדין עסק באופניים, ולא הכריע בקורקינטים. השופטת ברק-ארז כתבה שהתוצאה מותירה סימני שאלה לגבי כלים דומים, ובהם קורקינט חשמלי.
יש גם פסק דין ישן, ע”א 2606/06 שפורן נ’ תורג’מן מ-2010, שבו נקבע שקורקינט בנזין של 22 סמ”ק, צעצוע, אינו רכב מנועי. בפסק הדין מ-2020 השופט עמית הבחין בינו לבין קורקינט חשמלי, ולכן אי אפשר להעתיק ממנו תשובה.
סקירת הלשכה המשפטית של הכנסת מ-30.5.2022 מציינת שאין בישראל חובת ביטוח, רישוי או רישום לקורקינט חשמלי. זו סקירה, לא חוות דעת, ויכול להיות שמאז השתנה משהו. תקנות התעבורה מגדירות קורקינט חשמלי בשם “גלגינוע”: התקן דו-גלגלי או תלת-גלגלי עם מנוע חשמלי שעומד בת”י 6230, בהספק של עד 250 וואט, עם מצערת יד ומהירות מרבית של 25 קמ”ש. הרוכב חייב להיות בן 16 לפחות, והכלי חייב לשאת תווית סימון. התקנות מכניסות אותו, יחד עם אופניים עם מנוע עזר, לקבוצה שנקראת “רכב לתחבורה קלה”. ההגדרה הזו לא מכריעה את השאלה לפי חוק הפיצויים.
מסיבה זו התשובה תלויה בנתוני הכלי ובנסיבות התאונה. הניסוח הזהיר כאן מכוון.
מי משלם כשרכב פגע בכם?
כשרכב מנועי פגע בכם, הדרך ברורה יותר. סעיף 2 קובע שמי שמשתמש ברכב מנועי חייב לפצות על נזק גוף בתאונה שהרכב היה מעורב בה. לפי סעיף 3(ב), מי שנפגע מחוץ לרכב תובע את הנהגים המעורבים. כשהיו כמה כלי רכב, הנהגים חייבים כלפיו יחד ולחוד, וביניהם הנטל מתחלק בחלקים שווים. לעניין החלוקה הזו, רכב נחשב מעורב אם בעת התאונה היה מגע בינו לבין רכב אחר או בינו לבין הנפגע. לפי סעיף 3(א), מי שנסע באחד מכלי הרכב פונה לנהג של הרכב שבו נסע.
בע”א 2606/06 הוסבר שגם כשהכלי שעליו רכב הנפגע אינו רכב מנועי, הוא נחשב למי שנפגע מהרכב המנועי שפגע בו. כך נפתחת הדרך לפיצויים בתאונת דרכים. פירוט רחב יותר על הזכויות של נפגעי תאונות דרכים נמצא בעמוד נפרד.
מי שאין מבטח שאפשר לתבוע אותו, פונה לקרנית, תאגיד ציבורי שהוקם מכוח החוק ומטפל בנזקי גוף בלבד. חלק מפרמיית ביטוח החובה מופרש אליה למימון פעולותיה. סעיף 12 מונה את המקרים: נהג לא ידוע, אין ביטוח או שהביטוח לא מכסה, וחברת ביטוח בפירוק. קרנית מונה בין המקרים הבולטים פגע וברח, נהג בלי רישיון, רכב גנוב, רכב שלא בוטח כחוק ורכב שבוטח בחברה שנכנסה לפירוק. התביעה לקרנית מוגשת בטופס, עם מסמכים וויתור על סודיות רפואית, ובכתובות שהיא מפרסמת. מי שמיוצג על ידי עורך דין מצרף ייפוי כוח חתום. בתאונת פגע וברח מתעדים מקום, שעה, עדים ותמונות, ופונים למשטרה ולטיפול רפואי, גם כשעדיין לא ברור אם הפוגע היה רכב מנועי.
שימו לב גם לסעיף 7. הוא מונה חמש קבוצות שאינן זכאיות לפיצויים לפי החוק:
- מי שגרם לתאונה במתכוון.
- מי שנהג ברכב בלי רשות, ומי שהיה ברכב וידע על כך.
- מי שנהג בלי רישיון, למעט רישיון שפקע בגלל אי תשלום אגרה או בגלל הגבלה לפי חוק ההוצאה לפועל.
- מי שהרכב שימש לו או סייע לו לביצוע פשע.
- מי שנהג בלי ביטוח לפי פקודת הביטוח.
בפסק הדין מ-2020 הושאר בצריך עיון מה דינו של רוכב אופניים לעניין הזה, כי נכון לאותו מועד לא הייתה פוליסת ביטוח חובה מאושרת לאופניים חשמליים.
מה בודקים אם לא היה רכב נוסף?
כשלא היה מעורב רכב מנועי, הדרך של חוק הפיצויים בדרך כלל נסגרת לרוכב על אופניים תקניים, וקרנית לא נכנסת לתמונה, כי היא מטפלת רק בנפגעי תאונות דרכים.
אז בודקים:
- האם יש ביטוח תאונות אישיות, ומה הוא אומר על רכיבה.
- האם הנסיעה הייתה בעבודה או בדרך אליה.
- האם אדם אחר גרם לתאונה, למשל הולך רגל או רוכב נוסף.
בהחלטה על הבקשה לדיון נוסף צוין שהולכי רגל שנפגעים מאופניים חשמליים נשארים עם המסלול הנזיקי הרגיל. כשהפוגע היה רוכב על כלי בלי ביטוח חובה, בודקים גם ביטוח וולונטרי לצד שלישי. בפסק הדין מ-2020 צוין שרשות שוק ההון אישרה תוכניות כאלה לאופניים חשמליים החל מ-2015.
ועוד דבר לפני שמסיקים מסקנות: מתעדים את הכלי. תמונה של התווית ושל הסימונים על השלדה, חשבונית הרכישה ופרטי הדגם הם מה שמראה אם האופניים עומדים בתנאים שבטבלה, ואם שונה בהם משהו.
אנחנו מתחילים תמיד מהפרטים: איזה כלי, מה היה המפרט שלו, מי עוד היה שם ומה נכתב בתיעוד הרפואי. ומי שניזוק גם הרכב שלו יכול לקרוא על נזק לרכב.
המשרד בחריש, ואנחנו עובדים עם לקוחות מכל הארץ; את הוועדות והדיונים עושים איפה שהם נקבעים. כשהתמונה מתבהרת ויש מי לתבוע, התהליך מוסבר בעמוד על תביעה על תאונת דרכים.
שאלות על תאונות קורקינט ואופניים
האם קורקינט חשמלי הוא רכב מנועי?
החוק לא מזכיר קורקינט בשם, ובפסק הדין מ-2020 ההכרעה הייתה על אופניים חשמליים בלבד. השופטת ברק-ארז כתבה שהתוצאה מותירה סימני שאלה לגבי כלים דומים, ובהם קורקינטים. לכן בודקים את הנתונים של הכלי ואת נסיבות התאונה, ולא מסתמכים על כותרת כללית. הבדיקה הזו עדכנית לנובמבר 2026.
רכב פגע ברוכב קורקינט. למי פונים?
לחברת הביטוח של הרכב שפגע בכם, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. לפי סעיף 3(ב), מי שנפגע מחוץ לרכב תובע את נהג הרכב שהיה מעורב. אם הנהג לא ידוע או שאין לרכב ביטוח תקף, בודקים פנייה לקרנית לפי סעיף 12, ואת רשימת המקרים שהחוק מונה.
נפילה לבד מאופניים חשמליים: יש למי לפנות?
בחוק הפיצויים כנראה שלא, אם האופניים תקניים ולא היה רכב מנועי אחר, כי לפי ע"א 7023/19 אופניים כאלה אינם רכב מנועי. נשאר לבדוק כיסוי אחר: פוליסת תאונות אישיות, ואם הנסיעה הייתה במסגרת העבודה או בדרך אליה, תביעה לביטוח לאומי. בודקים את הנוסח של כל פוליסה.
האופניים עברו שינוי במנוע. זה משנה?
לפי דברי השופט עמית בע"א 7023/19, המבחן הקובע הוא נתוני היצרן, ושינוי לא חוקי לא הופך את האופניים לרכב מנועי. הוא דחה שם את עמדת המדינה, ולפיה זה תלוי בסוג השינוי. עם זאת, שינוי כזה יכול להיות עבירה, והמשמעות שלו לגבי פוליסה פרטית נבדקת בנפרד.
האם חייבים ביטוח חובה על קורקינט?
לפי סקירת הלשכה המשפטית של הכנסת מ-30.5.2022, בישראל לא הייתה אז חובת ביטוח, רישוי או רישום לקורקינט חשמלי. לגבי אופניים חשמליים, בעקבות פסק הדין מ-2020 גם אין חובת ביטוח. סקירה איננה חוות דעת, והדין עשוי להשתנות, ולכן בודקים את המצב ביום התאונה.
הרוכב הפוגע ברח: מה עושים?
מתעדים מה שאפשר: מקום, שעה, עדים ותמונות, ופונים למשטרה ולקבלת טיפול רפואי. אם הפוגע היה רכב מנועי ולא זוהה, קרנית היא הכתובת לפי סעיף 12. אם הפוגע היה על אופניים חשמליים תקניים, חוק הפיצויים לא חל על הפגיעה, ולכן בודקים מסלול אחר, אחרי שיודעים מי הוא.
מקורות
- חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, ויקיטקסטנבדק: נובמבר 2026
- חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, רשומות, ספר החוקיםנבדק: נובמבר 2026
- ע"א 7023/19 עזבון המנוח גבריאל אסולין נ' וליד דרויש ואח' (12.10.2020)נבדק: נובמבר 2026
- דנ"א 7340/20, החלטה בבקשה לדיון נוסף (4.3.2021)נבדק: נובמבר 2026
- ע"א 2606/06 שפורן נ' תורג'מן (11.5.2010)נבדק: נובמבר 2026
- הלשכה המשפטית של הכנסת: סקירה על הסדרת כלי רכב חשמליים קלים (30.5.2022)נבדק: נובמבר 2026
- תקנות התעבורה, ויקיטקסטנבדק: נובמבר 2026
- קרנית: אודותנבדק: נובמבר 2026
- קרנית: הגשת תביעהנבדק: נובמבר 2026
- ביטוח לאומי: מהי פגיעה בעבודהנבדק: נובמבר 2026
נפגעתם על קורקינט או אופניים?
השאירו שם וטלפון, ונחזור אליכם.
- כתובת
- האלה 2, חריש
- טלפון
- 03-6410933
- וואטסאפ
- 055-5648664
- שעות
- ראשון עד חמישי, 08:00 עד 18:00