חוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

חוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים – 1975

חוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

מטרת חוק הפיצוים לנפגעי תאונת דרכים להבטיח כי כל הנפגעים כתוצאה מתאונת דרכים יפוצו, בהתעלם משאלת אחריותם האישית לקרות התאונה ו/או הנזק.

לפני חיקוקו של החוק, כתנאי לקבלת פיצוי היה על הנפגע להוכיח כי הצד הפוגע התרשל כלפיו.

כך, במקרים רבים בהם לא ניתן היה להוכיח רשלנותו של הפוגע ו/או  במקרה בו לא ניתן היה לאתר את הגורם הפוגע (כמו כמקרה של תאונה פגע וברח) ו/או במקרה של תאונה עצמית – לא הייתה זכות לקבלת פיצוי.

תכליתו של החוק אם כך, להבטיח כי כול הנפגעים יפוצו ולשם כך הוטלה אחריות מוחלטת על כל נהג המעורב בתאונה כלפי הנפגעים וכן הוטלה חובת ביטוח (ביטוח חובה).

המחוקק בסעיף 1 לחוק הגדיר את המושג תאונת דרכים:

מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;

למעשה החוק קבע שלוש הגדרות:

ההגדרה הראשונה

ההגדרה הבסיסית – על התובע נטל ההוכחה להוכיח קיומם של 6 מרכיבים:

  • מאורע, (2) נזק גוף, (3) עקב, (4) שימוש, (5) רכב מנועי, (6) למטרות תחבורה.

מספיק כי רכיב אחד אינו מתקיים ואין משמעות איזה רכיב אינו מתקיים, די בכך בכדי לקבוע כי המקרה אינו עונה על ההגדרה הבסיסית.

ההגדרה השנייה

החזקות החלוטות המרבות – במקרה בו לא ניתן לקבוע כי המקרה עונה על ההגדרה הבסיסית יש לבחון האם המקרה עונה על אחת מהחזקות המרבות, כאשר הטוען לחזקה עליו נטל ההוכחה.

  • מאורע שאירע עקב התפוצצות או התלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם אירעו על ידי גורם שמחוץ לרכב.
  • מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו.
  • מאורע שנגרם עקב ניצול הכוח המיכני של הרכב, ובלבד שבעת השימוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי.

ההגדרה השלישית

החזקה החלוטה הממעטת – אם יש תחולה לחזקה הרי שלא מדובר בתאונת דרכים גם אם המקרה עונה על ההגדרה הבסיסית או על אחת מהחזקות החלוטות המרבות.

ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שאירע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השימוש ברכב המנועי;

החוק הכניס תחת ההגדרה תאונות דרכים מקרים רבים בכדי להגשים את תכליתו העיקרית של החוק והיא פיצוי מהיר לכול הנפגעים ואולם חרף ההרחבה של אותם המקרים הנופלים בגדרו של החוק – הפסיקה קבעה כי ישנם אירועים שאינם עונים לכדי ההגדרה תאונת דרכים.

על כן, במקרה של תאונת דרכים ובפרט בתאונות דרכים המערבות פגיעות גוף קשות מומלץ לפנות לעורך דין נזיקין המתמחה בתאונות דרכים ולקבל הדרכה וייעוץ בכדי להבטיח את מימוש מלוא זכויותיו.

נפגעי תאונות דרכים – פיצוים

גובה הפיצוי המגיע לכלל נפגעי תאונות דרכים הוגבל בסעיף 4 לחוק פיצוים לנפגעי תאונות דרכים 1975. בחוק ישנן שלוש הוראות מרכזיות לעניין הפיצוים:

  1. הכנסה מירבית – בחוק נקבעה תקרת שכר לפיצוי בשל אובדן הכנסות וכושר השתכרות, עד שילוש של השכר הממוצע במשק (ע"פ נתוני הלמ"ס).

אם אובדן ההכנסה נמוך ממאה אחוזים בשיעור נתון, יש להפחית גם את ההכנסה המירבית, הבאה בחשבון לצורך חישוב הפיצוים, באותו שיעור בדיוק.

  1. מס הכנסה- בשונה מאופן הפיצוי על-פי פקודת הנזיקין בו מתעלמים לחלוטין משיעור המס והפיצוי הוא ע"פ השכר ברוטו.

בחישוב הכנסתם של נפגעי תאונות דרכים ישנה התחשבות חלקית בגורם המס. בחוק נקבעה תקרת מס מקסימלית לצורך ההפחתה עד 25% מההכנסה ברוטו.

  1. ההוראה השלישית בסעיף 4 לחוק נוגעת לנזק הבלתי ממוני (כאב וסבל). בחוק נקבעה תקרה בגין ראש נזק זה העומדת על סך של 180,000 ₪ לערך.

הנוסחה לחישוב הפיצוי על נזק בלתי ממוני לנפגעי תאונות דרכים מורכבת ממספר פרמטרים ובהם דרגת הנכות, גיל הנפגע ומשך האשפוז.

לדוגמא:

נניח ששילוש השכר הממוצע במשק הוא 30,000 ₪.

במקרה בו נפגע תאונת דרכים השתכר לפני התאונה 80,000 ₪ ואחרי התאונה השתכר 40,000  ₪ הוא יקבל כפיצוי מחצית משילוש השכר הממוצע במשק.

כלומר, אותו נפגע יקבל כפיצוי רק מחצית מתקרת השילוש קרי, הפסדי ההשתכרות יחושבו לפי הפסד של 15,000 ₪ בלבד.

באופן דומה, אם במידה ואותו נפגע איבד לחלוטין את כושרו השתכרותו יקבל את שילוש השכר במלואו קרי, יקבל פיצוי של 30,000 ₪ בגין הפסדי ההשתכרות ולא כפי שהשתכר בפועל.

למעשה מי שמוקנית לו תביעה על-פי חוק הפיצויים מחד, נהנה מיתרונות האחריות המוחלטת ומחיסויו של הביטוח המכסה את הנזקים שהסב המזיק ומאידך, בשונה מתובע לפי דיני הנזיקין, תביעת הפיצוים של נפגע תאונת דרכים נתונה לסייגים הקבועים בחוק:

  1. קיומה של תקרת שכר.
  2. חובה לנכות שיעור מס הכנסה מן השכר המשמש לצורך חישוב פיצויים.
  3. אמות מידה נוקשות לגבי חישוב נזק שאינו ממוני.

פסיקת פיצוי לגבי הפסד השתכרות בעתיד בגובה של 150% מהשכר הממוצע במשק – איימתי?

ככלל בקביעת שכרם של נפגעי תאונות דרכים יש להביא בחשבון את השכר הממוצע במשק.

יחד עם זאת, הפסיקה הכירה בנסיבות בהן ניתן יהיה להביא בחשבון בעת חישוב הפיצוים כי שכרו של הנפגע עלה ( או פחת ) מהשכר הממוצע במשק.

על התובע המבקש לקבוע לו כפיצוי הפסדי השתכרות בשיעור העולה על השכר הממוצע במשק להוכיח בראיות של ממש פוטנציאל ההשתכרות שונה. כך למשל, במקרה בו הנפגע עסק מגיל צעיר בטכנולוגיה מתקדמת ומחשבים, כעיסוק פעיל ולא כחלום ילדות, עבד כעוזר טכנאי, למד לימודי מחשב וכן הראה כוונה אמיתית ואף החל לממשה בלימודים גבוהים בתחום המחשב אזי במקרה כזה נטיתו של בית המשפט תיהיה לקבוע בסיס שכר לפיצוי העולה על השכר הממוצע במשק אם בשיעור של 150% מהשכר הממוצע במשק ואם בשיעור של כפל השכר הממוצע.

על כן, במקרה של תאונת דרכים ובפרט בתאונות דרכים המערבות פגיעות גוף קשות מומלץ לפנות לעורך דין נזיקין המתמחה בתאונות דרכים ולקבל הדרכה וייעוץ בכדי להבטיח את מימוש מלוא זכויותיו.

חוק לפיצוי נפגעי תאונת דרכים -1975

הגבלת זכאותם של נפגעים – סעיף 7 לחוק

תכליתו של חוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים להבטיח כי כול הנפגעים יפוצו בהתעלם משאלת אחריותם ו/או מידת האשמה שלהם לקרות התאונה ולשם כך הוטלה אחריות מוחלטת על כל נהג המעורב בתאונה כלפי הנפגעים וכן הוטלה חובת ביטוח (ביטוח חובה).

מאידך, סעיף 7 לחוק מגביל את זכאותם של הנפגעים להלן:

  1. מי שגרם לתאונה במתכוון.
  2. מי שנהג ברכב ללא רשות ו/או מי שהיה מצוי ברכב (כלומר נוסע) ואשר ידע כי הנוהג ברכב נוהג בו ללא רשות.
  3. מי שנהג ברכב ללא רישיון, למעט רישיון שפקע מחמת אי תשלום אגרה
  4. מי שהרכב שימש אותו ו/או סייע בידו לביצוע פשע.
  5. מי שנהג ללא ביטוח או ללא ביטוח המכסה את השימוש שנעשה ברכב.
  6. בעל רכב או מחזיק ברכב, שהתיר לאחר לעשות שימוש ברכב, כשאין לו ביטוח או כשהביטוח אינו מכסה את השימוש שנעשהבו, ושנפגע באותה נהיגה, אם שהה באותה עת ברכב ואם מחוצה לו.

לשלילת הזכאות לפי סעיף 7 לחוק שני חריגים:

7א – במקרה בו אדם שאינו בעל הרכב או המחזיק ברכב, נהג ברכב ללא ביטוח ו/או ביטוח המכסה את השימוש הנדון, יהיה בכל זאת זכאי לתבוע נזקיו על-פי החוק ובתנאי שלא ידע על כך ובנסיבות העניין גם לא סביר שיידע.

7ב- תלויים בנפגע יהיו זכאים לתבוע לפי חוק זה גם אם הנפגע עצמו לא היה זכאי לכך לפי סעיף 7.

לפיכך, במקרה של תאונה בה יש חשש כי נשללה ו/או עשויה להשלל זכאותו של נפגע לפי סעיף 7 לחוק – ישנה חשיבות עליונה לפנות מבעוד מועד לעורך דין נזיקין המתמחה בתאונות דרכים ולקבל הדרכה וייעוץ מתאימים בכדי להבטיח מיצוי של מלוא זכויותיו של הנפגע ו/או של בני משפחתו.

תאונות דרכים – עקרון "ייחוד העילה"

חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (להלן: "חוק הפיצוים") מגביל ומסייג את הכלל המסורתי בדיני הנזיקין והוא השבת המצב לקדמותו, בקובעו תקרת פיצוי בגובה שילוש השכר הממוצע במשק ובקביעת אמות מידה קשיחות ונוקשות לחישוב הנזק הבלתי ממוני (ע"פ פרמטרים נוקשים של נכות, גיל וימי אשפוז).

סעיף 8 לחוק הפיצוים קובע עיקרון לפיו: מי שתאונת דרכים מקנה לו עילת תביעה על-פי חוק זה לא תיהיה לו זכות תביעה ע"פ פקודת הנזיקין בשל נזק גוף, זולת אם נפגע בתאונה שנגרמה על-ידי אדם אחר ובמתכוון.

למעשה, עיקרון יחוד העילה חוסם בפני הנפגע הגשת תביעה לפי פקודת הנזיקין כנגד האחראים לנזק, ומפנה את הנפגע לתבוע את נזקיו אך ורק ע"פ חוק הפיצוים.

מטרת ההוראה כפולה, מחד רצון המחוקק לקצר את ההליך ומאידך למנוע ריבוי של צדדים ולהימנע מסיבוך ההליך.

בתי המשפט פירשו את עיקרון ייחוד העילה כחל גם על תביעות של נפגע בתאונת דרכים בגין נזקים נוספים שנגרמו לו, כתוצאה מרשלנות רפואית של מי שטיפל בו בעקבות התאונה, ללא קשר למרחק בזמן ובמקום מאירוע התאונה ובהתעלם ממידת רשלנותו של המזיק השני בזמן.

בנסיבות אלו, על הנפגע לצרף לתביעתו לפי חוק הפיצוים גם את הנזקים המאוחרים לתאונה ואילו הנתבעת (חברת הביטוח) לא תוכל לחזור אל המזיק/ מזיקים אחרים בתביעת שיפוי או השתתפות.

למעשה, עיקרון ייחוד העילה נותן פטור מלא מאחריות בנזיקין לכל המזיקים המאוחרים, הן הישירים והן העקיפים, לנזקיו של הנפגע, לרבות רופאים ומוסדות רפואה אחרים האחראים ברשלנות רפואית במסגרת הטיפול שנתנו לנפגע בתאונת דרכים.

על פי עיקרון זה, האחריות לנזקיו הישירים של הנפגע בתאונת דרכים מוטלת על מבטח הרכב ובנוסף עליו האחריות הבלעדית לכל החמרה בנזק ו/או נזק חדש שנגרם כתוצאה מהטיפול הרשלני שניתן ו/או כתוצאה מרשלנות של המזיק.

כאמור, עיקרון ייחוד העילה נועד לפשט ולקצר הליכים משפטים ולהימנע מריבוי צדדים למשפט אלא שבמשך השנים עיקרון זה הביא לתוצאה ההפוכה. הסיבה לכך נעוצה בהתנהגותם של האחראים לנזקים עקב רשלנותם, אשר פעמים רבות נוטים להתדיין כדי להוכיח כי מדובר בתאונת דרכים ובכך מבקשים ליצור חסינות למעשיהם ובכך להדוף את האחריות שלהם לנזק לכתפיו של מבטח הרכב בלבד.

נזיקין – נזקי גוף

דיני הנזיקין מהווים נדבך מרכזי בעולם המשפט האזרחי.

תכליתם של דיני הנזיקין ליתן תרופה לניזוק על הנזק שסבל, כאשר הפיצויים באים לשלול את התוצאה של מעשה הנזיקין.

בבסיס התפיסה הזו עומד הרציונאל לפיו החיים בחברה אנושית מחיבים את הפרטים בה, לתלות הדדית ולריסון האינטרסים של האחד להתחשב באחר. למעשה, הריסון מתבטא בהסדר המשפטי הקובע את המותר והאסור, באופן הדומה למשפט הפלילי.

אלא שבשונה מהמשפט הפלילי תכליתן של דיני הנזיקין תהיה הטלת חובה על המזיק לתשלום פיצוים לטובת הניזוק במטרה להעמידו במצב שבו היה אלמלא בוצע כלפי מעשה העוולה.

למעשה עיקרון השבת המצב לקדמותו בא לפצות את הניזוק על צמצום אופק האפשרויות התעסוקתיות שהיה פתוח בפניו אלמלא התאונה.

עקרון השבת המצב לקדמותו מתעורר ביתר שאת כאשר מדובר בתאונה בה מעורב קטין – במקרים אלו ההנחה כי אלמלא התאונה היה הקטין משתכר את השכר הממוצע במשק מתישבת עם עקרון השבת המצב לקדמותו.

אומנם מדובר בחזקה הניתנת לסתירה גם למטה וגם למעלה, עם זאת סטייה ממנה אינה יכולה להתבסס על שיוך קבוצתי בלבד או סביבת חייו או מוצאו האתני/ גזעי, צבע עורו או מינו של הנפגע.

הוצאתו של ילד עשיר מחוץ לגדרו של השכר הממוצע במשק והותרתו של ילד עני בתוך גדרו של השכר הממוצע במשק יוצרת חזקה מפלה בין השניים ועל כן אין לסטות מהחזקה זו אלא באמצעות נתונים אישיים הנוגעים לנפגע עצמו.

דיני הנזיקין כוללים בין היתר: עוולת הרשלנות, רשלנות רפואית, תאונת דרכים, תאונות עבודה, תאונות בעקבות מפגעי רחוב, עוולת התקיפה, לשון הרע ועוד. המשותף לכול התביעות הנ'ל הינו הוכחה של מעשה נזיקין שנגרם אם במעשה ואם במחדל תוך הפרה של חובת זהירות וכמובן הוכחת נזק גוף, כתנאי לפיצוי.

בתביעות לקבלת פיצוי בגין נזקי גוף חשיבות עליונה, פניה מוקדמת לקבלת ייעוץ משפטי, ככול הניתן בסמוך למועד קרות התאונה/ מעשה הרשלני, תסייע להוכחת הקשר בין התאונה/ מעשה הרשלני לבין הנזק שנגרם לתובע, עובדה שבהמשך הדרך תאפשר למקסם את גובה הפיצוי הכספי שייפסק.

משרדנו מתמחה בנזקי גוף ובייצוג נפגעים בתביעות אלו, אנו בעלי ניסיון וותק רב בניהול תיקים כנגד מזיקים פרטיים, מוסדיים, חברות ביטוח וכדומה.

הניסיון הרב שנצבר במשרדנו, היידע והמקצועיות בחוק ובחידושי הפסיקה בנוסף על ההיכרות המעמיקה עם מומחים שונים בתחומי הרפואה השונים סייע בידנו לנחול הצלחות מרובות ומוכחות בהשגת פיצויים גבוהים עבור לקוחתינו.

צוות המשרד יעניק ייעוץ ראשוני, ללא עלות, במסגרתו נבחן את קיומה של עילת התביעה, הערכת נכות ונזק, איסוף ואיתור של מסמכים רפואיים, בניה של תיק רפואי, בניה של אסטרטגיה משפטית ליווי וייעוץ לכל שלבי ההליך המשפטי עד לקבלת מלוא כספי הפיצוים.

תאונת עבודה – ביטוח לאומי

המוסד לביטוח לאומי מכיר באירוע כתאונת עבודה בשני תנאים מצטברים: התאונה ארעה תוך כדי ועקב העבודה .

תנאי ראשון – תוך כדי העבודה:

תנאי ההכרה דרישת סמיכות זמנים בין שעות העבודה לבין מועד קרות התאונה: בכלל זה, תיחשב תאונה שארעה בדרך מביתו של העובד אל מקום העבודה וממקום העבודה לביתו- ובכלל זה גם תאונת דרכים – כתאונת עבודה.

תנאי שני – עקב העבודה:

תנאי זה מחייב סמיכות רעיונית, קשר מהותי בין התאונה לבין העבודה מתוך הבנה כי לא בהכרח פגיעה שארעה לעובד במהלך עבודתו נגרמה עקב עבודתו. במקרים אלו,  בהם התאונה לא נגרמה עקב העבודה וחרף העובדה שהתאונה ארעה בזמן העבודה- הרי שאין מדובר בתאונת עבודה.

לדוגמה: עובד שחווה התקף אפילפסיה בעבודה, פרכס ונפל בעוצמה על הרצפה. הואיל והתקף יכול היה לקרות בכל מקום נתון, ובכל זמן נתון הרי שאים קשר ענייני בין העבודה לבין התאונה ועל-כן התנאי לא התממש בנסיבות אלו.

לעומת זאת, אם נניח בעת שאיבד שליטה ונפל נחבל משולחן העבודה, וכתוצאה מהחבטה בשולחן נותר נזק, הרי  שהאירוע יוכר כתאונת העבודה.

שלב ראשון – דמי-פגיעה

לאחר שהאירוע הוכר כתאונת עבודה העובד זכאי לפיצוי של 75% מהשכר הממוצע של שלושת החודשים הקודמים לתאונה (להלן: "שכר רבע שנתי"), עד למקסימום של 90 ימים.

שלב שני – נכות

בתום התקופה של 90 הימים וככול ונותר נזק גופני ו/או נזק כספי בשל היעדרות ממושכת מעבודה (מעבר ל90 הימים שהוכרו בשלב דמי הפגיעה) על העובד להגיש תביעת נכות ולעמוד בפני וועדה רפואית שתקבע את נכותו.

הוועדה הרפואית

הוועדה הרפואית מזמנת את התובע לעמוד לבדיקה רפואית בפני המומחים הרפואיים הרלבנטיים לתחום המומחיות בו נפגע: אם מדובר בליקוי אורתופדי ייבדק על-ידי אורתופד וכדומה ואם מדובר במספר ליקויים ייבדק ע"י מספר מומחים מתחומים שונים.

הוועדה הרפואית רשאית לקבוע שתובע נותרה נכות יציבה (קבועה) או נכות זמנית. באם קבעה הוועדה נכות זמנית עליה לקבוע מועד התחלה וסיום של הנכות ולקראת תום תקופת הזכאות הזמנית, עליה לזמנו בשנית לעמוד לבחינה מחודשת בתום תקופת הנכות הזמנית.

גובה הנכות והפיצוי

כאשר הוועדה הרפואית קבעה נכות יציבה בשיעורים הנמוכים מ-9% – אין התובע זכאי לפיצוי כספי! לא כך הוא הדבר כשאר מדובר בנכות זמנית בשיעורים דומים.

כאשר הוועדה הרפואית קובעת נכות בין 9%-19%- התובע זכאי למענק חד-פעמי.

מענק חד פעמי – המענק מהווה תשלום של 43 קצבאות נכות המשולמות במועד אחד.

גובה הקצבה החודשית לצורך החישוב הינו נגזרת של אחוזי הנכות שנקבעו מתוך השכר הרבע שנתי.

לדוגמה: אם מדובר בשכר רבע שנתי של 10,000 ₪ ונכות יציבה בשיעור של 10%:

10,000 (שכר רבע שנתי) X 10% (נכות יציבה) X 43 (חודשי זכאות)

במקרה הזה יתקבל כמענק חד פעמי סכום של 43,000 ₪.

קצבאות –  כאשר הוועדה הרפואית קובעת נכות בשיעור של 20% ומעלה אזי התובע זכאי לקצבה חודשית קבועה. שיעור הקצבה נקבע אף הוא מתוך השכר הרבע שנתי.

בהתאם לדוגמה לעיל: גובה הקצבה לה יהיה זכאי התובע הינה בשיעור של 2000 ₪.

 

 

עורך דין מומחה לביטוח לאומי
כדאי לקחת עורך דין לייצוג בביטוח לאומי

עו"ד חוק לפיצוי נפגעי תאונות דרכים

משרדנו שם לו למטרה להעניק ללקוחותיו שירות מקיף ומקצועי הכולל ייעוץ משפטי ראשוני ללא עלות, בחירה של מסלול התביעה הטוב ביותר ללקוח, ליווי וייצוג בוועדות רפואיות, ליווי וייצוג משפטי בבית הדין לענייני עבודה ובבתי המשפט השונים, כאשר לאורך כל התהליך צוות המשרד מציג בפני לקוחותיו את הסיכויים ואת הסיכונים בצורה השקופה והגלוייה ביותר במטרה להביא לפיצוי מקסימלי במינימום זמן.

עורך דין ביטוח לאומי עוזרי
רשלנות רפואית לב

רשלנות רפואית לב

רשלנות רפואית לב היא רשלנות רפואית סביב תחום הקרדיולוגיה. זה כולל רשלנות רפואית בניתוחי לב, בניתוח לב פתוח ובכלל סביב כל נושא הלב. ערנות מונעת …

רשלנות רפואית רפואת שיניים

רשלנות רפואית רופא שיניים

רשלנות רפואית רפואת שיניים שונה משאר רשלנות רפואית, מדובר בטיפולים שמשלמים עליהם יקר. פסקי דין של רשלנות רפואית מוכיחים כי ישנם מקרים רבים של רשלנות …

רשלנות רפואית בצבא

רשלנות רפואית בצבא

רשלנות רפואית בצבא היא תופעה שכיחה, עקב מחסור בכוח אדם ועקב חוסר האימון השורר בין המטופל למטפל, כדי לקבל פיצוי הולם על החייל להגיש תביעה …

רשלנות רפואית עיניים

רשלנות רפואית עיניים

עו"ד רשלנות רפואת עיניים מסבירים באיזה מקרים מגישים תביעה על רשלנות רפואית בטיפולי עיניים. עורך דין רשלנות רפואית עיניים צריך לדעת לרדת לפרטים ולבדוק בשבע …

רשלנות רפואית באבחון

רשלנות רפואית באבחון

רופא שלא אבחן נכון תוצאה של בדיקת מעבדה וכן רופא שלא הפנה לאבחון כשהיה צורך, אלו מקרים קלאסיים של רשלנות רפואית באבחון, ודאי וודאי כשכתוצאה …

עורכי דין רשלנות רפואית

עורכי דין רשלנות רפואית

טיפול של עורכי דין רשלנות רפואית נעשה בשיתוף פעולה מלא של עורכי הדין ורופא מומלץ, תביעת רשלנות רפואית בישראל היא בשכיחות של כמה אלפי תיקים …

רשלנות רפואית

רשלנות רפואית

זה מפתיע אבל זה קיים, רשלנות רפואית היא דבר שכיח שיכול להתרחש בזדון או כתוצאה מעייפות או מחסור בכוח אדם וכדומה. ההגדרה של רשלנות רפואית …

רשלנות רפואית בהריון

רשלנות רפואית בהריון

מעיון בפסקי דין של רשלנות רפואית בהריון אנו רואים מקרי תביעה רבים בגין רשלנות רפואית בהריון בסיכון, אך בכל הריון קיים סיכון לרשלנות רפואית. וכדי …

רשלנות רפואית בלידה

רשלנות רפואית בלידה

רשלנות רפואית בלידה כמופיע בפסקי דין רבים, היא סטייה מהפרוצדורה הרפואית המקובלת במהלך הלידה לפניה ולאחריה, הן רשלנות כלפי התינוק הן כלפי האם, רשלנות רפואית …

תביעות משרד הביטחון

תביעות משרד הביטחון

חייל או איש מערכת הביטחון שנפצעו במהלך שירותם צריכים להתייעץ עם עורך דין מומחה בעניין תביעות משרד הביטחון, וזאת בכדי לקבל אחוזי נכות מרביים. כי …

עורך דין ייצוג בוועדה רפואית

ייצוג בוועדה רפואית

וועדות רפואיות של ביטוח לאומי הם וועדות שמורכבות מרופאים מומחים, ייצוג בוועדה רפואית הוא אפשרי וכדאי בהחלט. לאחר קבלת החלטות הוועדה הרפואית, זכאי הנכה להגיש …

תביעת נזק רכוש לרכב

תביעת נזק רכוש לרכב

לגבי כתב תביעה או תביעת נזק רכוש לרכב, צריך לדעת שהנהג שאשם בתאונה הוא נושא באחריות, ולכן תביעת נזקי רכוש בתאונת דרכים נעשית כנגד הנהג …

רשלנות רפואית עורך דין

רשלנות רפואית עורך דין

אם יש לכם חשד של רשלנות רפואית עורך דין ייצג אתכם, כי רשלנות רפואית זה דבר מורכב המצריך עו"ד שהתמחותו היא ספציפית לתביעות רפואיות וכן …

עורך דין תביעות סיעוד

עורך דין תביעות סיעוד

אדם שהפך לסיעודי צריך לקחת עורך דין תביעות סיעוד כדי למצות את זכויותיו, תביעות ביטוח סיעודי וכן תביעה לאבדן כושר עבודה הן דבר מצוי ושכיח, …

עורך דין תאונות תלמידים

עורך דין תאונות תלמידים

עורך דין לביטוח לאומי המתמחה גם בתאונות תלמידים תובע את הביטוח של התלמידים. מקרי תאונת תלמידים הם מקרים נפוצים גם מחוץ לשעות בית הספר, עורך …

עורך דין ביטוח לאומי נכות כללית

עורך דין ביטוח לאומי נכות כללית

כדי לקבל כסף על מחלה צריך עורך דין ביטוח לאומי נכות כללית, עורכי דין שמטפלים בנכות כללית יוציאו עבורכם קצבת נכות. כמו כן אם אתם …